עקבו אחרינו

facebook-logo twitter-logo

עצומה לקרנות הקלנוע

קישורים

קישורים

המדריך המלא להפצת סרטים באינטרנט
שישי, 27 אוגוסט 2010 01:23
האמנם המדריך המלא? כמעט, אבל עם הסתיגות אחת: עד שאסיים לכתוב אותו ובוודאי עד שתסימו לקרוא, הדברים כבר ישתנו ויתעדכנו.
זהו הדבר היפה והמפחיד בתקופה בה אנו נמצאים. אז מאחר שכבר החמצתם את האחים לומייר, לפחות תוכלו לספר בעתיד שהייתם בתקופה בה הפצה באינטרנט היתה חדשה ומסעירה ואיש לא ידע לאן זה יילך.

אז להלן סקירה של מושגים ומודלים הקיימים כיום עם מעט הסברים ופרשנות:

הכל החל בדיגיטציה, באזור שנות ה - 90 של האלף הקודם. החל מהרגע בו ניתן לראות סרטים באופן דיגיטלי, סומן נתיב הפצתם החדש - המדיום הדיגיטלי (מחשב, נגני DVD וכו').
הסיבה שאנחנו כבר 10 שנים באלף אחר ועוד מגששים באפילה בתחום זה, נובעת ממספר השנים שלקח לפתח פורמטים דיגיטליים איכותיים ומהנפחים הגדולים של הקבצים. איך נפחי הקבצים קשורים לסיפור? פשוט, הדרך בה מחשבים מתקשרים זה עם זה  (יודעי דבר מכנים תקשורת זו בשם "אינטרנט") מגיעה רק עכשיו ליכולת להעביר קבצים גדולים בזמן סביר.
עד שזה קרה, המצקצקים חגגו: האיכות היא לא איכות, זמן ההמתנה (אגירה - באפרינג) ארוך ומייגע, הפיראטים משתוללים ועוד.
אבל עכשיו נגמרה חגיגת הספקנות. הפצה דיגיטלית כבר כאן. ואם אתם כיוצרים מחליטים להתעלם ממנה, תוכלו להאשים רק את עצמכם.
הדברים עשויים להיראות לכם מעט בסיסיים אם אתם מחוברים לשוק האמריקאי, אבל מאחר שישראל ואירופה מפגרות בהרבה, המאמר הזה אמור לחדש לכם ולפחות לעשות סדר במונחים שכבר שמעתם.

והערת מבוא אחרונה: על פיראטים נדבר בסוף.


מבנה ההפצה הדיגיטלית:

המשך...
 
הפצה עצמית - אין, פסטיבלים - אאוט
רביעי, 11 אוגוסט 2010 00:17
ted-hope

ביהדות קוראים לזה לכוון לדעת גדולים. באנגלית קוראים לזה Great minds think alike:
טד הופ, איש קולנוע מוערך, אומר בוידאו בלוג שתוכלו לראות בהמשך כי הסיכוי של יוצרים להגיע לעיסקת הפצה אפילו בפסטיבל בולט כמו סאנדאנס הוא נמוך מאוד.
לכו מצאו את הקהל שלכם, בנו את הקהל שלכם בעצמכם, רועם קולו של הנביא.
"יוצרים רבים נכנסים לפאניקה" ממשיך הופ, כי הם אומרים "אני רוצה להתרכז בעשיה הקולנועית, לא במציאת הקהל שלי."
"סבבה", אומר הופ (טוב, הוא לא בדיוק אומר סבבה במקור) - "אז תמצאו מישהו שיעשה לכם את זה, אבל אל תשליכו את יהבכם על הפסטיבל."
ומי שרוצה לשמוע את אותן מלים מבכיר בפסטיבל סאנדאנס עצמו, מוזמן לקרוא את הראיון המקיף שעשה איתו קובי שלי בדוק מוביס באנגלית.

 
אוליבר סטון והפרוטוקולים של זקני ציון
שישי, 30 יולי 2010 01:08

אוליבר סטון טוען בסרט תיעודי חדש, שהיהודים שולטים בתקשורת האמריקאית ובמדיניות החוץ.
וזה כמובן שקר מוחלט.

לכן, היהודים, שכידוע אינם שולטים בתקשורת ובפוליטיקה כמו חיים סבן וארי עמנואל (אח של רם עמנואל), גרמו לזה שה - CBS לא תשדר את הסרט..

ובזה הוכיחו סופית שהוא צודק!!!
גם באתר Movie line עלו על הבעייתיות שבזה.

אבל למען הצדק, יש להפריד בין הטענה העובדתית של סטון לבין הפרשנות שלו:
סטון צודק, יש הרבה יהודים בעמדות מפתח ושליטה במדיה האמריקאית. זהו נתון עובדתי.
אחת הסיבות לזה נעוצה בהיסטוריה של עולם הקולנוע: בספרו אימפריה משל עצמם מתאר ניל גבלר את תהליך כניסתם של היהודים אל הקולנוע האמריקאי. ההסבר שלו הוא, שהאליטה הלבנה הפרוטסטנטית של אמריקה לא אפשרה למהגרים היהודים שזה מקרוב באו ממזרח אירופה להשתלב במקומות הנחשבים והשאירו להם את סדנאות הקונפקציה המיוזעות של ניו יורק.
תחום הקולנוע לעומת זאת, היה חדש ועוד לו נקבעו בו הכללים. היהודםי מיהרו למלא את החלל הזה וממכירת כרטיסים והשכרת אולמות עברו חיש מהר להפקה, מסיבות כלכליות אגב ולא מתוך תאוות יצירה (הם רצו לשלוט בכל חלקי פס הייצור ולא רק בשיווק). אחר כך כבר נכנסו בניהם ונכדיהם והחברים והמשפחה והתוצאה היא שליטה יהודית חסרת פרופורציה למספרם באוכלוסיה.

אבל מה שסטון מתכוון אליו הוא שקיים תיאום בין אותם יהודים (או שמא נאמר יהודונים?) לגבי השליטה במדיה ובפוליטיקה, תיאום שהוא לרעת ארה"ב והאינטרסים שלה.
וסטון יודע כמובן מהי טובתה של אמריקה.
זוהי כבר טענה מזוהמת. הטענה של תיאום יהודי מתוך מזימה להזיק לגויים הועלתה כבר בעבר והיא ידועה בשם הפרוטוקולים של זקני ציון.
אגב, אני מוכן לשים כסף על כך שברגעים אלה ממש עובד יוצר ישראלי על סרט שיוכיח שהפרוטוקולים אכן היו וליהודים היתה ויש עדיין מזימה להשתלט על העולם. הכיבוש הוא ההוכחה למזימה הזו (ההשתלטות על העולם תתחיל מהמזה"ת).
אני מוכן גם להמר על כך שיש לפחות קרן ציבורית ישראלית אחת לקולנוע שתומכת בסרט כזה, בשם הפלורליזם, הנאראטיביזם וחופש הביטוי.

שימו לב לתמונת הבמאי החושב, האמן המיוסר והאיש הרואה במבטו כל רעה חולה, של אוליבר סטון כאן משמאל.
שימו לב לתנוחת האוליגרך בצילום של חיים סבן מתחת לסטון.

 



 
דוקומנטרי חדש מעלה שאלות ישנות
שישי, 16 יולי 2010 11:02

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רסטרפו, סרט של הנשיונל ג'אוגרפיק וזוכה פסטיטבל סאנדאנס האחרון, עוסק בקורותיה של מחלקת חיילים באפגניסטן במה שידוע כ"עמק המוות."
לא ראיתי את הסרט, אבל קובי, עורך DocMovies באנגלית, ראה אותו וחושב שהוא סרט מצוין. יועד בן יוסף ממעלה חושב שכבר ראינו את הסרטים האלה עד לעייפה ולזרא אצלנו בעמקי המוות הרבים הפזורים במזרח התיכון. בעולם הוא זוכה לתהודה וענין גדולים ולא רק בגלל הזכייה בסאנדאנס (אם כי היא ללא ספק נתנה לכך דחיפה).

הסרט מעלה שאלה חדשה-ישנה לגבי תפקידו של היוצר הדוקומנטרי בסרט. מרטין מורו, מבקר הקולנוע של ה - CBC הקנדי, סבור שעם כל עוצמתו והאותנטיות שלו, הסרט לוקה בחוסר נקיטת עמדה.
האם מורו מתכוון לממבל-ג'אמבל הפציפיסטי המוכר, הלעוס, הבנאלי והנאיבי? אני מקווה מאוד שלא.
באופן אישי, סרטים תיעודיים בהם היוצר משתמש בגיבורים כתפאורה להעברת האג'נדה שלו או שלה, נראים לי כלא יותר מטריפ נרקיסיסטי שבנוסף, גם עושה עוול לדמויות, שמוצאות את עצמן ככלי שרת, אחרי שמעשיהן ודבריהן הוצאו מכל הקשר לטובת ה"אמירה" של היוצר/ת.

מורו עצמו מתייחס לנקודה הזו במאמרו ואומר כי העולם התעייף קמעה מסרטים כאלה אחרי שמייקל מור סיפק לנו מנה גדושה של אמירות מסוג זה, מבוססים על עובדות וסצנות שהוא בין השאר המציא מהיסוד. עוד שרלטן שגרם להתעיפות מהיוצר בעל האמירה הוא אל גור, שטען בנחרצות כי רק בני המין האנושי יצרו את התחממות כדור הארץ ורק אנחנו הם אלו שיכולים לעצור אותו. מדענים רבים לועגים לגישה הזו וטוענים שתרומתו של האדם להתחממות כדור הארץ היא זניחה וכי מדובר במעגל היסטורי בו כדור הארץ מתחמם אחת לכמה מאות אלפי שנים. גם אם מתווכחים עם המדענים האלה, אל גור לא התייחס אליהם כלל והכל כמובן תחת כסות ה"אמירה."

גם סרטים ישראלים פוליטיים דעתנים חוטאים לא פעם לנושא הזה ומטרתם להביא לשינוי (שהוא תמיד סיום הכיבוש) מקדשת את כל האמצעים מבחינתם, גם אם מדובר בעיוות ההיסטוריה או חוסר עשיית תחקיר ראוי לשמו (למשל לברר אם טענות המצולמים כפי צה"ל והממשלה נכונות עובדתית). 

כמי שעבד בעבר עבור הנשיונל ג'אוגרפיק, אני יכול לומר עליהם שני דברים בהקשר זה:
- הם מפחדים להרגיז מישהו ולכן אין פלא שהסרט אינו בעל אמירה מהסוג המוכר לנו. זוהי קיצוניות מסוג אחר אגב.
- יש להם תחקירנים שעושים לבמאי את המוות ומוודאים כל פרט באופן סדיסטי אך מעורר הערכה . יש להם זכות וטו ואם הם אומרים לך להוציא משפט או סצנה, אתה פשוט תציית להם, גם אם סגן הנשיא הבכיר להפקות בינ"ל אהב את הסרט שלך ואישר אותו.

ואני חושב שיש לנו בכל זאת מה ללמוד מהגישה הזו, גם אם לא לאמץ אותה באופן טוטאלי.
צפו בטריילר לסרט מתוך ערוץ דוק מוביס בבליפ:


 
האם הסתיים תפקידם של מפיצי הקולנוע
שני, 12 יולי 2010 23:33

חד משמעית לא
12-nikita-mikhalkov

המשך...
 
<< התחל < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא > End >>

Page 1 מתוך 13