זהו נושאו של יום העיון שיזמתי במכללת ספיר ולשמחתי הסגל נענה לרעיון. יום חמישי - 4.3.10, 14:30, אודיטוריום 1201 בנין תקשורת וטלוויזיה במכללת ספיר.
מה זה רמיקס בכלל?

כאשר לוקחים חמרים קיימים ועורכים אותם מחדש, מתקבל רמיקס. זה בעצם כל הסיפור. מוסיקאים עושים זאת יותר (גם שפנים), החל מגרסאות של ביצוע מחודש (cover) והמשך מלקיחת פיסות של חומר קיים וארגונו במיקצב חדש, לעתים שונה לחלוטין מהמקור.
יש מוסיקאים רמיקסרים שאינם מנגנים ולו תו בודד אחד בעצמם, הכל מבוסס על עריכה מחדש של חמרי אחרים. דוגמה בולטת מהזמן האחרון היא קותימן (אופיר קותיאל), שיצר אלבום שלם המבוס על חמרים כאלה, שדגם מעשרות סרטוני וידאו שונים מיו טיוב.
בקולנוע יש פחות דוגמאות, כי אנשי הקולנוע מאחרים תמיד לאמץ מגמות הסוטות מן המסורת המקודשת, תוך שימוש בנימוקים אידאולוגים רופפים.
אגב נימוקים אידאולוגיים, אחת הטענות שמומשעות נגד הרמיקס היא שהוא "לא מקורי." האמנם? זו תהיה אחת מהשאלות שנדון בה ביום העיון.
רק כדי לסבר את אזניכם מעט עם נימוק נגדי, חשבו לרגע על ראיןו טיפוסי עם סופר/מוסיקאי/פסל/צייר: 'ממי שאבת את השראתך?' שואל המראיין והמרואיין האמן עונה מה שעונה. לעתים מזהים את מקור ההשראה ביצירה עצמה ויש הרואים בזה אפילו סוג של תחכום (למשל העגלה המתדרדרת במדרגות בסנדק המזכירה לא במקרה סצנה דומה בפוטיומקין). קוראים לזה ציטוט, מחווה, התכתבות ושאר כינויים מחמיאים. הצופה אפילו נחשב בור אם אינו קולט את הקשר למקור. ובכן, האם אין זה סוג של רמיקס? נכון, החמרים צולמו מחדש, אבל זה עדיין רמיקס, כי היצירה נשענת על רעיון שהובע לפניה.
כאשר מסתכלים על תולדות האמנות, המדע והטכנולוגיה, רואים שתמיד יוצרים וממציאים הסתמכו על מי שקדם להם, כך שהעולם שאנו נוטים לקרוא לו מקורי הוא בעצם סוג של רמיקס.
היכן עובר הגבול בין רמיקס שנותן משמעות חדשה ומקורית לבין חיקוי עלוב ודהוי שכל מטרתו לצבור פופולריות או כסף? גם בזה ננסה לדון ביום העיון.

בתחילתו של יום העיון נקרין את הסרט החופש למקסס של ברט גיילר (צפו בפתיח לסרט בהמשך). גיילר יצא למסע לקידום מעמדו החוקי של הרמיקס דרך סיפורו של הרמיקסר הנפלא Girl Talk (גרג גיליס). בארה"ב כידוע עושים ענין גדול מזכוות יוצרים וחלק גדול מהסרט עוסק בנושא זה. אנחנו לא נעסוק בהיבט החוקי של הרמיקס, אם כי עולות מן הדיון החוקי גם שאלות מוסריות, שגם מקרינות על הדיון בערך האסתטי של רמיקס.
חוץ מזה שזה אחלה סרט.
קוריוז קטן: מאחר שעומדות לרשות ההקרנה רק 60 דקות, הרשיתי לעצמי לבצע רמיקס של הסרט וליצור ממנו גרסה של 55 דקות (עורך נשאר עורך). זה בסדר, ברט גיילר (הבמאי) מעודד באתר שלו המוקדש לרמיקס את המבקרים להתעלל בחמרי הסרט כרצונם.
אחרי ההקרנה יתקיים דיון בנושאים הנ"ל ואחריו יעלה לבמה VJ Scratch מעין ברגמן (כבוד !). 

תודה גדולה לאריק ברנשטיין שקישור אותי לברט גיילר ולעדי טל מיס-דוקו על העותק לסרט עם כתוביות לעברית.
תודה לצוות מכללת ספיר שפרגן בכל הנוגע לארגון והפקת יום העיון: ד"ר אבנר פיינגלרנט, ד"ר ענר פרמינגר, ד"ר יעל שנקר, רינת רביד (פעמיים כיפאק), מרסלו פילבסקי, שלמה אביטל ומעין ברגמן.