" למה הסכמת לעשות את הסרט הזה?", שאלתי את אמי והיא ענתה: "כי חשבתי שככה יהיה לי בן". הסרט מגולל את סיפור היחסים הכאובים בין אמי בת ה-87 לביני, הבן שסבל כל חייו מהשתיקה ששלטה בחיי המשפחה שלנו. הסרט מהווה עבור שנינו ניסיון ראשון - ואחרון - לשבור את השתיקה. נכונותה של אימי לשוחח איתי על נושאים אינטימיים ורגישים, שמעולם לא שיתפה אותי בהם קודם לכן, בחופשיות מוחלטת, תוך התעלמות מנוכחות המצלמה, יוצרת מסמך מרתק ורגשי, הן במישור של יחסי אם-ילד והן בזה של מצלם-מצולם. האינטימיות הזו אפשרה לי לשרטט את דיוקנה של אימי כאישה מורכבת, אך מרשימה. אולם מעבר להיותו פורטרט של יחסים בין אם ובנה המבקשים תיקון, הסרט נוגע בשאלות רחבות יותר של יחסי הורים וילדים, זיכרון, אשמה וזקנה, על רקע מלחמת העולם השנייה וההשפעה שהיתה לה על חיי הניצולים – ועל חיי ילדיהם.
77 דקות
--------------------------------------
בימוי: סילבן ביגלאייזן
הפקה: זן הפקות
עריכה: ג'ואל אלקסיס
צילום: סילבן ביגלאייזן
מוזיקה מקורית: עדי רנרט
עיצוב פס קול: מיכאל גורביץ
תחקיר: סילבן ביגלאייזן
גוף משדר: הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
תמיכה: הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
נסגרה הבאסטה!
זהו, כבר אי אפשר לצפות בסרטים. התחרות נגמרה ואנחנו לא רוצים (גם אסור לנו) לפגוע בסיכויי ההפצה וזכויות השידור של הסרטים.
בקרוב נעלה בעמודים אלה את שתי הדקות הראשונות של הסרטים בתור טריילרים.
אם אתם יוצרי הסרט ולא מעונינים בכך, אנא הודיעו.
| < הקודם | Next > |
|---|
