עד השנים האחרונות, פסטיבלי סרטים היו הדרך העיקרית להשיק סרטים חדשים, אם מדובר בסרטים עצמאים או סרטים מסחריים (סרטי אולפנים).
כמות הקהל המבקרת בפסטיבל והחשיפה התקשורתית היוו את השילוב בין ההיבט הרגשי המתגמל (אהבה ותשומת לב ליוצרים) לבין התועלת המעשית (שיווק והפצה).

עד כמה באמת סיעו הפסטיבלים להפצת הסרטים? לא ברור כלל. במספר ראיונות באתר זה אומרים אנשי מקצוע מוסמכים (בכיר בפסטיבל סאנדאנס, מחבר ספר על הפצה ומנהלת חברת הפצה) כי מאז ומעולם, רק מעט סרטים זכו לחתום על חוזי הפצה בפסטיבלים.
מה שנשאר הוא עצם חשיפת הסרט באירוע, אבל בהקשר זה הפסטיבל אינו שונה משום אירוע ציבורי בו מוקרן סרט, גם אם זה כינוס בנושא איכות הסביבה ולא פסטיבל סרטים (בהנחה שהסרט עוסק בנושא של אותו אירוע).

בשנים האחרונות השאלה מתחדדת עוד יותר, נוכח ריבויים של פסטיבלי הסרטים בעולם. יש בעולם מעל 1400 פסטיבלים, הפרושים על באזור 200 מדינות. הרשויות המקומיות ברחבי העולם הבינו את הפוטנציאל התיירותי והעסקי הגלום הארגון פסטיבל ועושות בו שימוש ללא רחם.
פסטיבל מעודד עסקים קטנים, מפרנס נהגי מוניות, בתי מלון ומסעדות ומביא להעלאת קרנה של העיר כמי שמארחת קרנבל ססגוני בשילוב אירוע תרבותי. כל זאת כמובן אם עושים זאת נכון.
על פניו, אין כל רע בכך, אלא שכאשר המניע הראשוני להקמת הפסטיבל הוא תיירותי ועסקי, הסרטים עצמם הופכים למשניים.

הדבר יוצר שתי תופעות מנוגדות:
* פסטיבלי סרטים עם בחירות הזויות (ראש מחלקת התרבות בעיר + המורה לאמנות בבית הספר העירוני + עסקן הם הלקטורים).
* פסטיבלי סרטים שמציגים סרטים שכבר הוצגו בפסטיבלים בולטים אחרים. מה שמכונה בשם המאגניב Best of Fest, שהוא במלים אחרות - מסטיק לעוס.

אז מה עושים?

- ממשיכים לשלוח סרטים לפסטיבלים ועושים בהם שימוש מושכל לקידום הסרט.
- נזהרים לא להשתכר מהאהבה ומחיאות הכפיים ולוקחים אותם בפרופורציה, כי הם גם לא יועילו יותר מדי להפצת הסרט.
- יומזים במקביל הקרנות באירועים וכנסים מקצועיים שעוסקים בנושא הסרט. דווקא שם, באירוע בו אין כמעט או בכלל אף סרט אחר, הסיכוי שלכם להתבלט גבוה יותר. יתר על כן, באירוע שעוסק בנושא הסרט (למשל פמיניזם, היסטוריה, מחול, פולקלור וכו'), הענין בסרט שלכם גובר פי כמה מאשר בפסטיבל כללי.
- משיקים את הסרט באיננטרנט.

מהי השקת סרטים באינטרנט?
זהו אירוע אינטרנטי של שידור הסרט. שימו לב, הסרט משודר, הוא אינו זמין להקלקה על PLAY, כמו שרובנו רגילים אליו באינטרנט. כלומר, הסרו מוקרן בשעה מסוימת ובה בדיוק.
אבל - האם אנחנו חוזרים ללוח המשדרים המושמץ? מה החידוש בזה? למה ללכת אחורה?
התשובה היא שכן, חוזרים לזמן מוגבל לשיטת לוח המשדרים ושעת ההקרנה. יש להודות כי שידור בשעה מסוימת מאפשר ליצור המולה ותשומת לב (באזזז) סביבו. זאת בניגוד לסרט שזמין כל העת, אז קשה לזמן אנשים בזמן מסוים וקשה ליצור שיח סביבו.
ישנן כמה וריאציות לשידור באינטרנט:
- שידור בחינם.
- שידור בתשלום.
- שידור הסרט במקביל להקרנתו בפסטיבל או באירוע חי אחר.
- ביצוע ראיונות עם דמויות, אנשי צוות, פרשנים, במאי/ת וכו' לפני השידור הישיר. הראיונות יכולים להיות חיים באירוע הפיזי או מוקלטים.
- שידור לכמות מוגבלת שנרשמה מראש, אם בחינם או בתשלום.

יש כיום מספר פלטפורמות אינטרנטיות שמאפשרות לבצע שידור ישיר, אפילו מטלפון סלולרי. רבים מהפתרונות הם חינמיים, אבל יש לזכור כי למרות התקדמות הטכנולוגיה ורוחב הפס, פתרונות החינם מוגבלים, הן מבחינת מספר הצופים הבו זמניים האפשריים והן מבחינת האיכות.

נסיונות בשטח
אנחנו בפילמדי בצענו מספר אירעים כאלה עד היום, עם סרטים של בית הספר לקולנוע מעלה, שכמות גדולה של סרטי הבוגרים שלהם נמצאים אצלנו באתר. מבחינת בית הספר לקולנוע, מדובר ביצירת באזז סביב הקרנת הסרטים, מבחיתנו זוהי אפשורת לחשוף את הפלטפורמה לקהל נישה (דתי לאומי ברוב המקרים).
בעצענו זאת שלוש פעמים, יום אחר יום בפסטיבל ירושלים 2011, כולל ראיונות עם במאים, שחקנים ומנהלת בית הספר ופעם נוספת בפסטיבל חיפה 2011האחרון.

השקת סרט באינטרנט היא תהליך המורכב מאלמנט שיווקי, שמתחיל מדברים בסיסיים כמו לשלוח מייל לכל המכותבים שלכם ולהודיע על כך בפייסבוק. בתקופה הקרובה יהיה קיים גם הגימיק של עצם דרך ההשקה, שבהיותה מקורית, מושכת תשומת לב בפני עצמה.
בהיבט השידור הישיר עצמו, צברנו לא מעט ניסיון עם הדבר החמקמק והטריקי שנקרא שידור ישיר. כל מי שהתנסה בעבודה טלוויזיוניטת של שידור חי, יודע עד כמה הניסיון והדאגה לפרטים הקטנים הם מה שמבדילים בין כשלון להצלחה, אז אם אתם רוצים לצאת להרפתקה הזו ורצים לעשות זאת איתנו, אתם מוזמנים.