אין עדיין קרן לתמיכה בהפקות מקור ביו טיוב, אבל לפי המסתמן, תהיה כזאת תוך שלוש עד חמש שנים.
יו טיוב נכנסת לתחום הפקות המקור. כבר נכתב ונאמר על הנושא הזה בכלי התקשורת הגדולים ביותר ואנו ננסה להתייחס לנושא מנקודת המבט של הקולנוע העצמאי.

יו טיוב היתה החלוצה או בין החלוצות להציג תוכן גולשים (UGC) באינטרנט, מה שהפך למגפה כלל עולמית. אבל יו טיוב היתה הראשונה או בין הראשונות והפכה למלכה הבלתי מעורערת, למרות שהיום אפשר במאמץ מאוד להקים אתר תואם יו טיוב (פחות או יותר) מבחינה טכנולוגית.
הטלויזיה המשיכה להסתכל על יו טיוב מלמעלה: ביו טיוב אין סלקציה פרט לתיוג הגולשים (דיווח על תוכן פוגעני) ולדירוג גבוה בו לא היתה משמעות כלכלית מבחינת מפרסמים.

המוסכמה בין המפרסמים היתה שלפרסומות שלהם יהיה ערך אם הן יוצמדו לתוכן בעל ערך הפקתי (Production Value). שימו לב, לא מדובר בערך במשמעות האמנותית שלו (כזו שחשובה ליוצרים עצמאים), אלא למקצוענות בצילום, עריכה, תסריט ומשחק.
לכן, לסרט בו נראה חתול רץ על קלידי פסנתר ומנגן עליהם או לתוצאה של הכנסת סוכריות מנטוס לכוס קוה קולה לא היה ערך רב עבור מפרסמים.
האם הם צדקו? לא בטוח, אבל מאחר שמעולם לא ניסו אחרת, המשיכה המוסכמה להחזיק.
כסוציולוג כורסה אני מעז להמר שהעובדה שמנהלי השיווק, המפרסמים והפרסומאים, למרות היותם בשני צידי המתרס בשוק, חונכו באותם בתי ספר למנהל עסקים ולכן הם חושבים בעצם אותו דבר, היא מה שסייע למוסכמה הזו (בדבר חוסר האפקטיביות של פרסומת המשולבת בתוכן וידאו לא מקצועי) להכות שורש.

והוכיח שאפשר לגבות ממפרסמים כסף אמיתי באתר אינטרנט. דא עקא, הולו הוא אתר של ענקי טלוזיה וסרטים (MSNBC, דיסני ועוד), כך שלמעשה הפך להיות השלוחה האינטרנטית של ענקים אלה. כלומר - מבחינת התוכן, זו עדיין "הטלויזיה" מול "האינטרנט."
ובכל זאת, נפל דבר.

יו טיוב מנסה כבר זמן רב להפוך לאלטרנטיבה עבור הטלויזיה. היא נקנתה כזכור על ידי גוגל בעסקה מרעישה של מליארד וחצי דולר ומאז היא מפסידה בהתמדה (לפחות מישהו עקבי בשוק המטורף הזה).
אלא שלגוגל יש כיסים עמוקים ותכניות ארוכות טווח. היא מפריחה בלוני ניסוי ובתור מי שעוקב אחריהם, אני יכול להעיד שכאשר ניסוי נכשל, הם מעלימים את עקבותיו כמו שרק חברה השולטת בתחום החיפוש יכולה לעשות (קצת מזכיר את הערכים המחוקים באנציקלופדיה הסובייטית...). היא הכריזה על תכנית שותפים בה תחלוק את ההכנסות מפרסומות עם יוצרי תוכן נבחרים ואז העלימה אותה בדממה. לאחרונה חזרה עם תכנית monetization חדשה והיא פותחת אותה לפני יוצרים רבים יותר, בתנאי שיצהירו על כך שזכויות היוצרים שייכות להם.
בתחום החוויה הטלויזיונית, יו טיוב השיקה את Lean back. זהו הביטוי המקובל עבור החוויה של הצפיה בטלוויזיה, המאופיינת בהישענות נוחה לאחור. מצב lean back  ביו טיוב הוא מצב של מסך מלא בו הדפדוף בין הסרטונים נעשה על מקשי החצים ולא הקלדות או הקלקות, כדי לדמות את השלט הטלויזיוני העצל (אגב, וימאו השיקו במקביל את Couch mode).

ועכשיו בא הביג באנג: הפקות מקור. בשלב הראשון, יו טיוב לוקחת תוכן שממילא קיים אצלה והופכת אותו לערוצים מובלטים. בשלב השני, היא משקיעה בהפקות מקור (5 מליון דולר לעת עתה) ומבטיחה תדירות קבועה של תכניות מסוימות.
תדירות קבועה, המכונה בטלויזיה רצועה או slot, היא אבן היסוד של משיכת צופים והיא גם דבר שיכול להצדיק גביית סכומים גבוהים יותר ממפרסמים.

ולמה התחלתי את הפוסט הזה בנבואה על קרן הסרטים של יו-טיוב?
ראשית, כי ייתכן מאוד כי מתישהו הרגולציה תגיע אליהם, עם כל הסיבוכיות שבאכיפה של דבר כזה על אתר אינטרנט (נראה את הרגולטור אוכף השקעה בהפקות מקור על מגה-וידאו. קראו כאן עוד על אתרי סרטים פיראטיים והמלחמה בהם).
שנית  - וזה המניע המשמעותי יותר, ייתכן מאוד כי יו טיוב תעשה זאת כצעד של יוקרה ודימוי, על מנת להיראות כמסייעת לאמנות.