באנגליה חושבים שהסרטים הדוקומנטרים של ימינו הם רציניים מדי.
זאת אומרת, לא כולם חושבים כך, אבל זהו נושא הוויכוח הצפוי בפסטיבל בריט-דוק הקרוב, שייפתח בשבוע הבא באוקספורד.
בריט-דוק הוא פסטיבל צעיר למדי ובמשך שנה בערך נקרא אוקס-דוקס (משום שהוא נערך באוקספורד), עד שמישהו חשב בצדק שמדובר בשם שנשמע יותר כמו בדיחה פנימית ולא משהו הראוי להיות שמו של פסטיבל בין לאומי.
בריט-דוק מצטרף לפסטיבל שפילד לסרטי תעודה, מוכר וותיק יותר והוויכוח הקרוב הוא פרי של שיתוף פעולה בין הפסטיבלים המתחרים.
"ויכוח" אינו הגדרה מדוייקת. מדובר ב - debate, כלומר עימות רטורי, תחום שטופח לדרגת ספורט באנגליה ויובא גם לישראל. במועדון ויכוחים משתתף יכול לייצג עמדה שהוא עצמו אינו מאמין בה, אך הוא חייב לעשות זאת באופן המשכנע ביותר. הטענה על פיה סרטים דוקומנטרים הם רציניים מדי נאמרת בבדיחות הדעת אך משקפת מציאות מסוימת:
עיון בגליון DOX האחרון (עיתון ארגון ה - EDN, רשת היוצרים הדוקומנטרים האירופאיים) מראה כי אין תחום קיפוח אחד שלא סוקר על ידי יוצרים תיעודיים. יתר על כן, בשל עליית סף הרגישות של הצופה התקין פוליטית, נוסעים יוצרים אירופאיים לקצות העולם כדי למצוא מושאי צילום אומללים ולא במקרה עוסקים הסרטים המרכזיים של השנים האחרונות באפריקה, אפגניסטן ועיראק. אבל לפעמים גם קיפוח מקומי מביא פרס קטן. כך למשל, מארק אייזאקס הבריטי, שכנראה אין לו כוח לשאת את עקיצות האנופלס באפריקה או להתחמק ממטחי ירי באפגניסטן, מוצא לו כבר כמה שנים שק חבטות חביב בדמותם של אנשים פשוטים מערי הפרובינציה. מדובר באנשים שאינם מספיק מתוחכמים על מנת להסוות את הגזענות העולה על גדותיה שלהם כלפי זרים ומארק עושה חיל כמובן על חשבונם. בסרטו האחרון - All White in Barking הוא יורד על אנגלי אדום פנים, ששונא את דייריו הצבעונים, שאחד מהם מנסה להתחיל עם ביתו ואף מאיים להינשא לה.
במאמר אחר ב - DOX מקונן יוצר סרבי על כך שבשורת הסרטים האישיים והנושכים עוד לא הגיעה לסרביה.
כאן אנשים רגלים לראות ג'יראפות בסרטי טבע. מתי תגיע לכאן הבשורה המודרנית של סרטי תעודה?" הוא שואל ואני חושב - איך זה שבמקום אחד מייחלים לבואה של המודרניות בעוד שבמקום אחר כבר מנהלים וויכוח בשאלה אם היא לא יצאה מהאף.
בקצרה - הסרטים הדוקומנטרים המודרנים נראים כאילו הם נחושים לשנות את העולם ובשחצנות של משיחים מטעם עצמם, הם גם מתנהגים כאילו הם גם הולכים לממש זאת (או לפחות לכעוס נורא אם לא וגם לעשות על זה סרט).
אז כנראה שלא רק בדוק מוביס בעברית שמו לב לתופעה הזאת והנה - הבריטים אפילו הולכים לריב על זה - בשבוע הבא בבריט-דוק.
זאת אומרת, לא כולם חושבים כך, אבל זהו נושא הוויכוח הצפוי בפסטיבל בריט-דוק הקרוב, שייפתח בשבוע הבא באוקספורד.
בריט-דוק הוא פסטיבל צעיר למדי ובמשך שנה בערך נקרא אוקס-דוקס (משום שהוא נערך באוקספורד), עד שמישהו חשב בצדק שמדובר בשם שנשמע יותר כמו בדיחה פנימית ולא משהו הראוי להיות שמו של פסטיבל בין לאומי.
בריט-דוק מצטרף לפסטיבל שפילד לסרטי תעודה, מוכר וותיק יותר והוויכוח הקרוב הוא פרי של שיתוף פעולה בין הפסטיבלים המתחרים.
"ויכוח" אינו הגדרה מדוייקת. מדובר ב - debate, כלומר עימות רטורי, תחום שטופח לדרגת ספורט באנגליה ויובא גם לישראל. במועדון ויכוחים משתתף יכול לייצג עמדה שהוא עצמו אינו מאמין בה, אך הוא חייב לעשות זאת באופן המשכנע ביותר. הטענה על פיה סרטים דוקומנטרים הם רציניים מדי נאמרת בבדיחות הדעת אך משקפת מציאות מסוימת:
עיון בגליון DOX האחרון (עיתון ארגון ה - EDN, רשת היוצרים הדוקומנטרים האירופאיים) מראה כי אין תחום קיפוח אחד שלא סוקר על ידי יוצרים תיעודיים. יתר על כן, בשל עליית סף הרגישות של הצופה התקין פוליטית, נוסעים יוצרים אירופאיים לקצות העולם כדי למצוא מושאי צילום אומללים ולא במקרה עוסקים הסרטים המרכזיים של השנים האחרונות באפריקה, אפגניסטן ועיראק. אבל לפעמים גם קיפוח מקומי מביא פרס קטן. כך למשל, מארק אייזאקס הבריטי, שכנראה אין לו כוח לשאת את עקיצות האנופלס באפריקה או להתחמק ממטחי ירי באפגניסטן, מוצא לו כבר כמה שנים שק חבטות חביב בדמותם של אנשים פשוטים מערי הפרובינציה. מדובר באנשים שאינם מספיק מתוחכמים על מנת להסוות את הגזענות העולה על גדותיה שלהם כלפי זרים ומארק עושה חיל כמובן על חשבונם. בסרטו האחרון - All White in Barking הוא יורד על אנגלי אדום פנים, ששונא את דייריו הצבעונים, שאחד מהם מנסה להתחיל עם ביתו ואף מאיים להינשא לה.
במאמר אחר ב - DOX מקונן יוצר סרבי על כך שבשורת הסרטים האישיים והנושכים עוד לא הגיעה לסרביה.
כאן אנשים רגלים לראות ג'יראפות בסרטי טבע. מתי תגיע לכאן הבשורה המודרנית של סרטי תעודה?" הוא שואל ואני חושב - איך זה שבמקום אחד מייחלים לבואה של המודרניות בעוד שבמקום אחר כבר מנהלים וויכוח בשאלה אם היא לא יצאה מהאף.
בקצרה - הסרטים הדוקומנטרים המודרנים נראים כאילו הם נחושים לשנות את העולם ובשחצנות של משיחים מטעם עצמם, הם גם מתנהגים כאילו הם גם הולכים לממש זאת (או לפחות לכעוס נורא אם לא וגם לעשות על זה סרט).
אז כנראה שלא רק בדוק מוביס בעברית שמו לב לתופעה הזאת והנה - הבריטים אפילו הולכים לריב על זה - בשבוע הבא בבריט-דוק.
שמור כתגובה מועדפת
הכנס למועדפים אינטרנטיים (תלחצו - תבינו)
שלח בדוא"ל
Hits: 351
טראקבק(0)
כתובת טראקבק לתגובה זותגובות (0)
הירשם לקבלת עדכוני רסס לתגובה זו
הראה/הסתר תגובותכתבו תגובה
הראה/הסתר טופס תגובה
| < הקודם | Next > |
|---|
