השבועון Business Week הקדיש כתבה לקולנוענים העצמאים שפונים ומגיעים ישירות לקהל שלהם באמצעות האינטרנט. 
המשמעות עבור יוצרים ההולכים בדרך זו היא כפולה: (1) הסיכוי ליצור סרט נישה ולהישאר עם חשבון בנק לא חסום גדל, גם אם אין לכם גוף משדר והסכם הפצה מסודר. (2) האפשרות להגיע לקהל הספציפי שהסרט מעניין אותו עולה עשרות מונים, כך שאפילו עם הצלחתם למכור לגוף שידור בישראל נניח, הסרט שלכם יכול להגיע בעקבות שיטת הפצה זו לאנשים רבים נוספים, שסרטכם לא היה מגיע אליהם בשום דרך אחרת (בהנחה שאינם מפוקדי הפסטיבלים).
איך עושים זאת? על כך בהמשך. ויש גם פתרון מבית דוק מוביס.
ההכרה של עיתון כללי ומיינסטרימי בתופעה מגלה עד כמה היא הפכה למשמעותית, בינתיים בעיקר בארה"ב (העתון DOX דן גם הוא לפני מספר חודשים במקרה כזה של סרט גרמני-אוסטרי). ההכנסות באות בעיקר ממכירת DVD ומהקרנות פרטיות וכן ממפגשים עם יוצרי הסרט. נכון, לכל אחד מהדברים שתוארו לעיל ישנם גופי הפצה מסורתיים, אך כאן מדובר בהפצה שמאורגנת על ידי היוצרים עצמם.
הכוח המרכזי שבהפצה כזאת הוא ביכולת לאתר ולהגיע אל קהל היעד. הקמת קבוצה בפייסבוק אינה מספיקה כמובן, זהו הדבר הודאי והמובן מאליו ביותר. הקושי הוא בזיהוי והחדירה למקומות שם נמצאים המעריצים השרופים או המכורים לנושא הסרט, אנשים שירצו לצפות לסרט כדי לראות את עצמם או שכמותם, ללמוד יותר על תופעה שהם עובדים בה, חווים אותה או שבני משפחה וחברים שלהם עוברים אותה. לכן גם השיטה מתאימה בעיקר לסרטי תעודה, שבגלל המימד המציאותי שלהם, פונים לקהלים ספציפיים.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הסרט התיעודי King Corn שטריילר שלו תוכלו לראות ב - DocTrailers. יוצרי הסרט ידעו לפנות לקהל אוהדי המזון האורגני (לא רק צרכנים, אלא גם פעילים נגד הנדסה גנטית של מזון, לוחמים נגד זיהם מי תהום וכדומה) וגיסו מליון דולר עוד משלב ההפקה, כך שחלק מהכסף שימש אותם לצילומים ועריכה עצמם. יוצר נוסף שגייס כסף עוד בשלב הצילומים הוא More Shoes של לי קזימיר, סרט מקסים שתיעד מסע רגלי של הבמאי ממדריד עד קייב (5000 ק"מ), מסע בו הוא עובר תהליך חניכות עצמי כבמאי סרטים. קזימיר פנה למבקרי האתר שבנה עבור הסרט וביקש מהם תרומות בתמורה לאזכור ברשימת הקרדיטים של הסרט ולקבלת גלויות אישיות ממנו במהלך המסע. נכון, זהו אינו "שיווק" נטו אלא יותר קבצנות וירטואלית, אבל גם זוהי שיטה ויש לה אפילו חסידים שהפכו אותה לאידאולוגיה כמו קווין קלי, שאת מאמרו "אלף מעריצים אמיתיים" תוכלו לקרוא בעברית בבלוג המצויין של עומר רוזן.
האם כבר ציינתי שגם את הטריילר של More Shoes תוכלו לראות ב - DocTrailers? לא?
בכל מקרה, עבור מי שהמונח "עשה זאת בעצמך" מעביר צמרמורת בגוו, כאן בדוק מוביס עמלים על פתרון בדיוק בשבילכם. הוא ייקרא Internet Movie Branding והוא יעלה כסף אך גם יניב (באמצעות מכירת DVD והקרנות שהוא ייצר), בזכות התמחות שצברנו מאז הוקם האתר ב - 2002.
המשמעות עבור יוצרים ההולכים בדרך זו היא כפולה: (1) הסיכוי ליצור סרט נישה ולהישאר עם חשבון בנק לא חסום גדל, גם אם אין לכם גוף משדר והסכם הפצה מסודר. (2) האפשרות להגיע לקהל הספציפי שהסרט מעניין אותו עולה עשרות מונים, כך שאפילו עם הצלחתם למכור לגוף שידור בישראל נניח, הסרט שלכם יכול להגיע בעקבות שיטת הפצה זו לאנשים רבים נוספים, שסרטכם לא היה מגיע אליהם בשום דרך אחרת (בהנחה שאינם מפוקדי הפסטיבלים).
איך עושים זאת? על כך בהמשך. ויש גם פתרון מבית דוק מוביס.
ההכרה של עיתון כללי ומיינסטרימי בתופעה מגלה עד כמה היא הפכה למשמעותית, בינתיים בעיקר בארה"ב (העתון DOX דן גם הוא לפני מספר חודשים במקרה כזה של סרט גרמני-אוסטרי). ההכנסות באות בעיקר ממכירת DVD ומהקרנות פרטיות וכן ממפגשים עם יוצרי הסרט. נכון, לכל אחד מהדברים שתוארו לעיל ישנם גופי הפצה מסורתיים, אך כאן מדובר בהפצה שמאורגנת על ידי היוצרים עצמם.
הכוח המרכזי שבהפצה כזאת הוא ביכולת לאתר ולהגיע אל קהל היעד. הקמת קבוצה בפייסבוק אינה מספיקה כמובן, זהו הדבר הודאי והמובן מאליו ביותר. הקושי הוא בזיהוי והחדירה למקומות שם נמצאים המעריצים השרופים או המכורים לנושא הסרט, אנשים שירצו לצפות לסרט כדי לראות את עצמם או שכמותם, ללמוד יותר על תופעה שהם עובדים בה, חווים אותה או שבני משפחה וחברים שלהם עוברים אותה. לכן גם השיטה מתאימה בעיקר לסרטי תעודה, שבגלל המימד המציאותי שלהם, פונים לקהלים ספציפיים.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הסרט התיעודי King Corn שטריילר שלו תוכלו לראות ב - DocTrailers. יוצרי הסרט ידעו לפנות לקהל אוהדי המזון האורגני (לא רק צרכנים, אלא גם פעילים נגד הנדסה גנטית של מזון, לוחמים נגד זיהם מי תהום וכדומה) וגיסו מליון דולר עוד משלב ההפקה, כך שחלק מהכסף שימש אותם לצילומים ועריכה עצמם. יוצר נוסף שגייס כסף עוד בשלב הצילומים הוא More Shoes של לי קזימיר, סרט מקסים שתיעד מסע רגלי של הבמאי ממדריד עד קייב (5000 ק"מ), מסע בו הוא עובר תהליך חניכות עצמי כבמאי סרטים. קזימיר פנה למבקרי האתר שבנה עבור הסרט וביקש מהם תרומות בתמורה לאזכור ברשימת הקרדיטים של הסרט ולקבלת גלויות אישיות ממנו במהלך המסע. נכון, זהו אינו "שיווק" נטו אלא יותר קבצנות וירטואלית, אבל גם זוהי שיטה ויש לה אפילו חסידים שהפכו אותה לאידאולוגיה כמו קווין קלי, שאת מאמרו "אלף מעריצים אמיתיים" תוכלו לקרוא בעברית בבלוג המצויין של עומר רוזן.
האם כבר ציינתי שגם את הטריילר של More Shoes תוכלו לראות ב - DocTrailers? לא?
בכל מקרה, עבור מי שהמונח "עשה זאת בעצמך" מעביר צמרמורת בגוו, כאן בדוק מוביס עמלים על פתרון בדיוק בשבילכם. הוא ייקרא Internet Movie Branding והוא יעלה כסף אך גם יניב (באמצעות מכירת DVD והקרנות שהוא ייצר), בזכות התמחות שצברנו מאז הוקם האתר ב - 2002.
טראקבק(0)
כתובת טראקבק לתגובה זותגובות (1)
הירשם לקבלת עדכוני רסס לתגובה זו
הראה/הסתר תגובות
כתבו תגובה
הראה/הסתר טופס תגובה
| < הקודם | Next > |
|---|
קווין קלי היה מאוד שמח שמישהו יתרגם את הפוסט שלו.