רבות מדובר, מסופר ומושר על יצירת סרטים באינטרנט. כמי שעוסק בתחום, אוכל להעיד שהמבוכה גדולה.
ליוצרים רבים יש תחושה ש"משהו גדול קורה שם בתוך הרשת" אבל הם לא יודעים בדיוק מה.
המבוכה מוצדקת: האינטרנט יצר שפה אחרת של יצירה קולנועית וכללי השפה עוד לא נכתבו. הדבר השני הוא שאיש עדיין לא חי מזה ממש, פרט לקצת רווחים מפרסומות, מכירת DVD ובמקרים אחרים, האינטרנט פשוט הביא לידי מכירתו של התוכן לתחנת טלוויזיה. זוהי גם העדות לשליטתו הבתי מעורערת של העולם המסורתי (טלוויזיה) על הארנק. עדיין.
לא נוכל לפתור כאן את הנושא הכלכלי, למרות שיש לנו כמה רעיונות, אבל בהחלט להביא לכאן מדי פעם דוגמה ליצירת תוכן תיעודי שנעשית עם הפנים לאינטרנט. קראו עוד
האתר Sparrow for Prez הוא אתר קמפיין למועמד לנשיאות ארה"ב. Sparrow (ציפור דרור) הוא משורר אמריקאי שמחליט להתמודד על נשיאות האימפריה השוקעת וכמו כל מועמד אחר, הוא יוצא לקמפיין ובונה סביבו אתר, סלוגן, מדבקות ונאומים. ביתו, מנהלת הקמפיין, מחליטה לתעד את התהליך.
עד כאן נשמע הזוי אולי אבל סביר למדינה כמו ארה"ב, אלא שמדובר ברעיון הומוריסטי שמטרתו לגחך את השמרנים, לספק השראה ושעשוע למשורר אקסהביוניסטי וליצור מכל זה סדקת אינטרנט.
הבת יצרה סדרה של שבעה פרקים (כל הזמן נוספים אחרים) בהם המועמד מסביר לקהל הצופים את עיקרי משנתו, לצד צילומים של מאחורי הקלעים, שמשולבים באופן אינטגרלי בסדרה והופכים למעשה לחלק ממנה ומהאמירה שלה. Sparrow לא מפריד בין משפחה למועמדות, בין מצלמה לחברים והערבוביה הזאת חיננית ביותר. הפרק הראשון מתחיל בזה שהמועמד לנשיאות ארה"ב נכנס למטבח ביתו, שם יושבות אשתו וביתו (האחרת, לא הבמאית) ומשוחחות בנחת. "תקשיבו", הוא אומר בחגיגיות, "החלטתי לרוץ לנשיאות ארצות הברית."
"עוד פעם?" שואלת הבת מופתעת ומחייכת באמפתיה.
מסתבר שזו הפעם החמישית.
אחר כך הוא פורש את תכנית ההגירה הרדיקלית שלו: כדי למנוע פיצוף אוכלוסין, עבור כל מהגר חדש שמגיע, יעזוב תושב ארה"ב ויעבור למדינה אחרת. בתור דוגמה היפותטית הוא מביא מהגר המגיע מקמבודיה לארה"ב ומציע במקום זאת שהבת שלו תגורש מביתה ותעבור לגור באוסטרליה למשל. בפרודיה על בוש, שאמר בעבר כי הוא מונחה על ידי האל, אומר הסלוגן "תודה לאל על מדיניות ההגירה הרדיקלית של Sparrow."
המאפיינים של הסרטונים הוא של סדרה בזעיר אנפין. לכל פרק יש פתיח ותקציר מאורעות הפרקים הקודמים. אורכו של פרק הוא באזור ה - 2-3 דקות. הם מצולמים בפשטות ובעלי מסר ברור, כיאה לפורמט שנצפה תוך שיטוט אקראי באתרים, כאתנחתא לעבודה על המחשב או מהסלולר בזמן ההמתנה לרכבת. כמובן שניתן להגיב (אם כי מערכת התגובות מסורבלת משהו). לא יזיקו לאתר אלמנטים נוספים שיהפכו את החוויה לרחבה יותר (אלבום תמונות, בלוג וטקסטים כתובים, הפניות למקומות אחרים). עשוי בחינניות רבה ושואב מדומות מקסימה, אך מורגש שהיוצרים הם אנשי קולנוע, שלא השכילו עדיין לנצל את כוחו הרב תחומי של האינטרנט.
ליוצרים רבים יש תחושה ש"משהו גדול קורה שם בתוך הרשת" אבל הם לא יודעים בדיוק מה.המבוכה מוצדקת: האינטרנט יצר שפה אחרת של יצירה קולנועית וכללי השפה עוד לא נכתבו. הדבר השני הוא שאיש עדיין לא חי מזה ממש, פרט לקצת רווחים מפרסומות, מכירת DVD ובמקרים אחרים, האינטרנט פשוט הביא לידי מכירתו של התוכן לתחנת טלוויזיה. זוהי גם העדות לשליטתו הבתי מעורערת של העולם המסורתי (טלוויזיה) על הארנק. עדיין.
לא נוכל לפתור כאן את הנושא הכלכלי, למרות שיש לנו כמה רעיונות, אבל בהחלט להביא לכאן מדי פעם דוגמה ליצירת תוכן תיעודי שנעשית עם הפנים לאינטרנט. קראו עוד
האתר Sparrow for Prez הוא אתר קמפיין למועמד לנשיאות ארה"ב. Sparrow (ציפור דרור) הוא משורר אמריקאי שמחליט להתמודד על נשיאות האימפריה השוקעת וכמו כל מועמד אחר, הוא יוצא לקמפיין ובונה סביבו אתר, סלוגן, מדבקות ונאומים. ביתו, מנהלת הקמפיין, מחליטה לתעד את התהליך.
עד כאן נשמע הזוי אולי אבל סביר למדינה כמו ארה"ב, אלא שמדובר ברעיון הומוריסטי שמטרתו לגחך את השמרנים, לספק השראה ושעשוע למשורר אקסהביוניסטי וליצור מכל זה סדקת אינטרנט.
הבת יצרה סדרה של שבעה פרקים (כל הזמן נוספים אחרים) בהם המועמד מסביר לקהל הצופים את עיקרי משנתו, לצד צילומים של מאחורי הקלעים, שמשולבים באופן אינטגרלי בסדרה והופכים למעשה לחלק ממנה ומהאמירה שלה. Sparrow לא מפריד בין משפחה למועמדות, בין מצלמה לחברים והערבוביה הזאת חיננית ביותר. הפרק הראשון מתחיל בזה שהמועמד לנשיאות ארה"ב נכנס למטבח ביתו, שם יושבות אשתו וביתו (האחרת, לא הבמאית) ומשוחחות בנחת. "תקשיבו", הוא אומר בחגיגיות, "החלטתי לרוץ לנשיאות ארצות הברית."
"עוד פעם?" שואלת הבת מופתעת ומחייכת באמפתיה.
מסתבר שזו הפעם החמישית.
אחר כך הוא פורש את תכנית ההגירה הרדיקלית שלו: כדי למנוע פיצוף אוכלוסין, עבור כל מהגר חדש שמגיע, יעזוב תושב ארה"ב ויעבור למדינה אחרת. בתור דוגמה היפותטית הוא מביא מהגר המגיע מקמבודיה לארה"ב ומציע במקום זאת שהבת שלו תגורש מביתה ותעבור לגור באוסטרליה למשל. בפרודיה על בוש, שאמר בעבר כי הוא מונחה על ידי האל, אומר הסלוגן "תודה לאל על מדיניות ההגירה הרדיקלית של Sparrow."

המאפיינים של הסרטונים הוא של סדרה בזעיר אנפין. לכל פרק יש פתיח ותקציר מאורעות הפרקים הקודמים. אורכו של פרק הוא באזור ה - 2-3 דקות. הם מצולמים בפשטות ובעלי מסר ברור, כיאה לפורמט שנצפה תוך שיטוט אקראי באתרים, כאתנחתא לעבודה על המחשב או מהסלולר בזמן ההמתנה לרכבת. כמובן שניתן להגיב (אם כי מערכת התגובות מסורבלת משהו). לא יזיקו לאתר אלמנטים נוספים שיהפכו את החוויה לרחבה יותר (אלבום תמונות, בלוג וטקסטים כתובים, הפניות למקומות אחרים). עשוי בחינניות רבה ושואב מדומות מקסימה, אך מורגש שהיוצרים הם אנשי קולנוע, שלא השכילו עדיין לנצל את כוחו הרב תחומי של האינטרנט.
שמור כתגובה מועדפת
הכנס למועדפים אינטרנטיים (תלחצו - תבינו)
שלח בדוא"ל
Hits: 281
טראקבק(0)
תגובות (0)

כתבו תגובה
| < הקודם | Next > |
|---|






