מאבק היוצרים, עם כל הכאב והמשבר שבו, גרם לפתיחת צנרת התודעה לכיוון האינטרנט. לפתע כל מי שאני פוגש מדבר איתי על כך שהוא חייב להקים אתר לעצמו, לסרט שלו, לתסריטים, לרעיונות, לאנימציות ולמוסיקה המהממת שהוא או היא כתבו ויצרו.
וזה דבר נפלא.
אחרי שנים בהן היחס לאינטרנט היה כאל מכשיר לקריאת חדשות ומשלוח הודעות דוא"ל ואחרי שהוא תוייג כאויב היצירה בגלל אי-מיול ושאר אתרי הגונבה, מגיעה העדנה.
או שמא הייאוש מהמודל הקיים.
כינסתי כאן צרור עצות לקולנוענית (דגש על תחום הדוקומנטרי) שמעונינת להקים אתר כדי לקדם את עצמה: אוסף של שיקולים + כלי עבודה.
קראו עוד
השאלה הראשונה והנוקבת היא האם אתם צריכים באמת להקים אתר.
לא מדובר בסתירה פנימית. הכוונה לצורך להקים אתר ייחודי משלכם, לעומת נוכחות באתר או אתרים גדולים אחרים.
באתר גדול הכוונה לפורטל או רשת חברתית, שמאפשרים לכם ליצור את הכרטיס האישי שלכם תחת מטריית האתר הקיים ולהעלות לשם תוכן מכל סוג (טקסטים, תמונות, וידאו) ואף להציע תוכן למכירה, תוך טיפול של האתר הגדול בגבייה, במשלוח ובשירות הלקוחות/תמיכה טכנית.

אציג את היתרונות והחסרונות שבכל שיטה ואת דרך הביניים.

למה כן להקים אתר אישי:

• כי העיצוב הוא ייחודי ורק שלכם.
• כי אתם הבעלים על המבנה, התוכן וצורת ההצגה.
• כי זה טוב לתחושה של "מקומי בעולם" וגם קצת לאגו.

למה להצטרף לפורטל או רשת חברתית:

• יותר קל להגיע אליכם, כי לאתר הגדול יש מעמד במנועי חיפוש.
• כי לא צריך כל ידע בתיכנות וגם ההתלבטויות לגבי עיצוב נחסכות, מאחר שלא תוכלו לעצב הרבה יותר מצבע הפונט ובחירת הרקע.
• לרשותכם עומדים בחינם כלים טכנולוגיים רבי עוצמה ליצירה והצגת תוכן מדיה מכל סוג.

אלו הם השיקולים בהכי גדול שאפשר. ועכשיו לפרטים ולהסבר:
תהליכי הקמת אתר אישי הם סיוטיים ונפלאים באותה מידה. הם מצריכים חשיבה עמוקה על קונספט, על מטרות ועל מראה. הם מכריחים אתכם לעבור תהליך כואב אך בריא של התמקדות במה שאתם רוצים להשיג.
למרות שהדברים נראים במבט ראשון מובנים מאליהם, ההתלבטויות הן רבות. יש מי שרוצה להקים אתר על מנת לקדם את הדימוי שלו עבור מתענינים (עתונאים, תחקרירני פסטיבלים, צופים בסרט שרוצים לדעת עוד על הבמאית), יש מי שרוצה למכור תוכן דיגיטלי, יש מי שרוצה לקדם שיתופי פעולה עם אנשי מקצוע אחרים, מי שרוצה שיזמינו אותה להרצאות וכנסים, מי שרוצה לחוות דעתו על הנעשה בעולם בכלל ועולם הקולנוע בפרט ויש מי שרוצה את הכל יחד באתר אחד.

ואז מגלים, שלמרות שטכנית הכל אפשרי, כדאי להתגבש סביב מטרה אחת או שתיים בלבד. כמו בעריכת סרט, שבמהלכה נאלצים להיפרד לנצח מחמרים אהובים, גם כאן חייבים לקבל החלטות וכמו שכתבתי קודם - זהו תהליך כואב ונפלא כאחד. לדעתי, רק בשביל זה שווה לעבור את תהליך הקמת האתר האישי.

אתר אישי גם בדרך כלל עולה כסף ומאחר שקולנוענים ידועים ברגישותם הרבה לאסתטיקה, הדבר גם יכול לעלות הרבה כסף. כי זאת יש לדעת: באינטרנט מסתובבות אלפי תבניות עיצוב חופשיות או זולות מאוד. בעצם לא אלפים, עשרות אלפים. לו רק הייתם מוכנים להתפשר על תבנית קיימת, האתר שלכם היה הרבה יותר זול ליצירה, אבל אני מכיר אתכם לא מהיום: אתם רוצים את התבנית הייחודית שלכם. ולכן תשלמו. כי זאת יש לדעת (2): באינטרנט, עיצוב הוא גם תיכנות. בניגוד לעבודה עם תוכנות גרפיות, בהן יש חופש פעולה מוחלט, באינטרנט העיצוב המגניב צריך להיות מתורגם אחר כך לקוד תיכנות משעמם ובלתי קריא בשם CSS. את עבודת ההמרה של עיצוב לתבנית, שגם תואמת לכללים הנהוגים באינטרנט (מה שיבטיח קריאות על ידי כל הדפדפנים ואיתור מהיר על ידי מנועי חיפוש) תבצע תכנתת, שתיקח כסף אחרי שהמעצב שלכם יסיים את עבודתו.

ואם תרצו להקים אתר פלאש... או-הו: אז יהיה לכם אתר נורא יקר, הקמתו תיקח הרבה זמן, הוא יהיה בלתי ידידותי למנועי חיפוש (המפתח לאיתור שלכם) ותתקשו לעדכן אותו לבד, ללא סיוע פלאשיסט.
יש כל כך הרבה אתרי סרטים וקולנוענים שבנויים בפלאש, שזה פשוט מהמם איך אף אחד לא מזהיר אותם. מישהו חייב לומר את האמת בצורה בוטה: המלך הוא עירום. וחבל כפליים, חברות וחברים, כי אפשר להגיע לתוצאות יפות גם בדרכים אחרות, למשל על ידי שימוש בטכנולוגיה שנקראת AJAX, שמניבה תוצאות אתסטיות מאוד ועדיין מאפשרת לכם לעדכן את האתר לבד ובו זמנית להיות מאירי פנים לרובוט של גוגל.

אז איך בונים אתר לבד?
אם אינכם אנשי תיכנות או בעלי רקע, יהיה לכם קשה להקים את האתר לגמרי לבד, אבל עם מעט עזרה ולימוד עצמי, תוכלו להקים בקלות ובמהירות אתר יפה באחת מהפלטפורמות החינמיות המעולות שקיימות בשטח: וורדפרס, ג'ומלה ודרופל, לפי סדר זה.
לוורדפרס יש תרגומים מעולים לעברית, ישנה קהילה תומכת ודוקומנטציה טובה והיא מאפשרת בניה של אתרים פשוטים ואף למעלה מזה בקלות רבה. שוב, זה לא לגמרי Plug and Play, אבל לא יהיה מסובך.
אני אישית עובד עם ג'ומלה. זוהי מערכת עוצמתית בעלת כמות אינסופית של תוספים מכל סוג, עליהם עמלה קהילה של מפתחים מכל רחבי העולם (ממש מכל העולם: צוותי הפיתוח ממלזיה וקירגיזסטאן מייצרים את התוספים המשובחים ביותר ואני לא צוחק בכלל), אך לוקח זמן להבין אותה ולא קל ליצור בה אתרים בעברית. דרופל גם היא מערכת מעולה, אך תדרוש עבודת תכנת בהקמה.


אם פניתם לתכנת או לחברה, בררו עד כמה קלה תהיה עבודת העדכון העצמי ועד כמה תזדקקו לתכנת לצורך שינויים. וכאן אני אומר משהו שיקומם עליי את רוב בוני האתרים בארץ, אבל הוא אמיתי: הימנעו עד כמה שניתן מאתרים הבנויים בטכנולוגיה של מיקרוספט. למיקרוסופט יש נטיה להתעלם ממוסכמות בין לאומיות בכל הנוגע לבניית אתרים והמשמעות היא שרוב האתרים הבנויים בשיטה זו אינם פועלים היטב על דפדפנים אחרים פרט לאקספלורר של מיקרוסופט. זה נוגע לתצוגה הגרפית ולתפקוד של מנועי חיפוש פנימיים ומנגנוני טפסים. מאחר שאנשי קולנוע רבים מאוד משתמשים במקינטוש וגולשים בדפדפן ספארי שלה, קרוב לוודאי שהם לא יוכלו ליהנות מנפלאות האתר שלכם מסיבה זו.

השאלה שכל קונלוענית צריכה לשאול את עצמה באופן היא טבעי היא עד כמה קלה תהיה הצגת הוידאו. האמת היא שכיום וידאו הפך לשפה נוספת ובזה הוא רלבנטי כולם, אבל על אחת כמה וכמה לאנשי קולנוע.
אם תרצו להוסיף וידאו לאתר שלכם, זו בדרך כלל לא תהיה בעיה, אבל יש לבדוק כאן שני דברים: (1) האם משקל הוידאו אינו מביא אתכם לחרוג מגודל חבילת האכסון על השרת (אתר צריך להיותמאוכסן באיזשהו מקום ומקים האתר בדרך כלל יציע לכם אכסון דרכו). (2) האם השרת תומך בוידאו זורם באיכות סבירה (באזור 450 קילוביט לשניה) ונגיש למספר רב של משתמשים בו זמניים.

במידה שהתשובה לשתי שאלות זו היא בעייתית, ישנו פתרון אלגנטי ונפוץ: להעלות וידאו לאתר וידאו גדול ומוכר (כמו יו טיוב או פליקס) ואז לשלב את הוידאו אצלכם באתר, כאשר בפועל הוא מנגן משרת של אתר אחר (מה שמכונה embedding). החסרון הוא שיש לכם בעמוד נגן וידאו עליו מופיע לוגו של אתר אחר, אבל יש שרואים בזה דבר זניח והם כנראה צודקים.

הקמת אתר בפורטל או רשת חברתית
זה הכי קל, אבל לא מאפשר הסבר פרטני, כי השיטה שונה מאתר לאתר. עם זאת, הדגש הוא על שילוב של פשטות ועוצמה טכנולוגית. בין אם בחרתם בפייסבוק, מיי ספייס או כל רשת חברתית אחרת (Orkut, Hi5 ורבות אחרות), הכלים העמודים לרשותכם מאשפרים ליצור כמעט כל מה שתרצו. בארץ יש את קפה דה מרקר (אך שם יכולות המדיה מוגבלות מעט) וכן את תפוז. לתפוז פלטפורמה רבת עוצמה, אך החסרון שבה הוא שאין עמוד אחד בו קיים ייצוג של כל התכנים שלכם בצורה ברורה (יש את "העולם של [שם המשתמש שלכם]", אבל הוא לא משרת את המטרה). אני למשל פתחתי שם בלוג, פורום ועמוד וידאו, שמוקדשים כולם לאותו נושא, במקרה זה סרט, אך את הקישורים ביניהם יצרתי בעצמי, בצורה שמבחינתי היא מעט מסורבלת (יצרתי אתר שכל תפקידו הוא להפנות לכל אלה מתוך עמוד אחד).

שביל הזהב
בואו נישאר לרגע בדוגמה שנתתי לפרויקט הקולנועי שלי: הבחירה בפלטפורמת תפוז נבעה מהעובדה שהסרט הוא ישראלי לחלוטין ופונה לקהל כזה (למרות העברית, פייסבוק אינה מתאימה לכך לדעתי). מאחר שיש לי ידע בהקמת פורומים ועמודי וידאו בעצמי, עשיתי זאת בתחילה באתר האישי שבניתי לסרט, אך גיליתי במהירות רבה, שהזמן שיקח לי להביא את הקהל לאותו אתר פשוט אינו שווה את ההמתנה. ויתרתי לכאורה על הייחודיות שבריכוז התוכן באתר אחד ועל הייחודיות שבעיצוב, אך בתמורה, נרתמה לטובתי עוצמתו של פורטל ענק: תוך שבוע הפורום שקק חיים, תוך יומיים כבר הגיעו תגובות ראשונות לבלוג ובעמוד הוידאו הצטברו עוד ועוד כניסות.
לעומת זאת, כאשר אני מספר לאנשים על הסרט ורוצה להפנות אותם למקום אחד בו ימצאו תיאור קצר וממצה והפניות לכל הפזורה המתוארת כאן, אני פשוט מפנה אותם לאתר שהקמתי. אותו אתר גם אתם תוכלו להקים, אם לא בוורדפרס, אז בכלי הקמת האתרים של גוגל למשל, שאינו דורש שום ידע בתיכנות או עיצוב וגם אינו בתשלום.

מכירת תוכן
חשוב לזכור שמושג הבלעדיות מת באינטרנט: פזרו את התוכן בכמה שיותר מקומות. את המאמר הזה למשל אני שם מציב בבלוג שלי בקפה דה מרקר. את הוידאו לסרט שלי אני מעלה גם ליו טיוב וכן הלאה.
ולגבי מכירת תוכן: אין עדיין לצערי בארץ אתר המתמחה במכירת תוכן של קולנוע עצמאי, אך אם הסרט שלכם הוא בעל פוטנציאל בין לאומי, שימו DVD ו/או את הסרט להורדה למכירה באמאזון. יש להם תכנית עבור יוצרים עצמאים, שמאפשרת לכם למכור את סרטכם דרכם בקלות רבה. נכון, הם לוקחים עמלה גבוהה, אבל החשיפה שהם יתנו לכם היא אדירה.
אגב מגבלות ישראליות, זה הזמן לאחל מזל טוב לסרט מופע החיים של גוטל בוטל, שצפיה בו נמכרת באמצעות SMS ב - 5 ש"ח. צפו בו בתשלום, ראשית כי הוא שווה את זה ושנית, כדי לעודד יצירה של תוכן דיגיטלי נוסף למכירה, שתראה לזכיינים והרגולטורים שיש רייטינג לתוכן שאינו זבל. מזל טוב לדניאל סיוון הבמאי ויריב מוזר המפיק ושאפו על היוזמה האמיצה.