רוב היוצרים היו שותפים או מודעים למאבק על ניסוחו מחדש של חוק זכויות היוצרים ב - 2007, אולם הניסוח הותיר את הבעיה כל כנה. כזכור, הויכוח הוא על הבעלות על היצירה, הן בהיבט של הרשות לעשות בה שינויים והן בהיבט של היכולת להרוויח ממנה על ידי מכירות נוספות. גופי השידור תבעו את שלהם כמזמינים, המפיקים תבעו בעלות או הרשאה ליצג את גופי השידור או היוצרים ואילו היוצרים טענו שהם בעלי היצירה בתור מי שאחראים ליצירה של יש מאין.
אחרי הרבה לחצים נקבע בחוק (סעיף 35) כי "ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע."
אז מה יצא לנו מזה? כאשר הבריון השכונתי ניגש ומכופף לכם את היד ודורש מכם את הכסף, הוא גם יכול להחתים אתכם על סעיף בו תודו שכהסף נלקח בהסכמתכם וכי אתם למעשה מודים לבריון על שהואיל להקדיש מזמנו ולקחת מכם את הסכום.
והנמשל ברור: במציאות של היום, יוצרת שתעז לצייץ ולמחות על הסכם בו גוף השידור מקבל בעלות על היצירה, תעבור לסוף התור. "יש אלף כמוך," יגידו לה בשפה דיפלומטית. והיא תחתום כמובן, לכאורה בהסכמתה המלאה.
בתנאים כאלו הינו מצפים לגישה קצת יותר נחרצת ואוהדת מהמחוקק, שיבין שהיוצרים נמצאים בעמדת נחיתות מול גופי שידור, השייכים לבעלי ההון (הערוץ הציבורי לא טוב יותר ומתנהג כמו בריון בכל הנוגע לעלויות חמרי ארכיון למשל. לא מזמן גם הבאתי חומרים משלי לכתבה בערוץ 1 וכמובן הוחתמתי על כך שהערוץ רשאי לעשות שימוש בחומר זה ללא הגבלה, בהקשר הכתבה. לא מוצא חן בעיניך? זה מה שיש).
ד"ר יובל קרניאל, מומחה בתחום התקשורת וזכויות יוצרים, לשעבר היועץ המשפטי של הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, חיבר מאמר בשם "זכויות יוצרים בטלויזיה" שהופיע ב"דרך הפטנט", גליון אפריל 2008 ובו הוא מסביר את המורכבות של החוק והמצב הקיים.
אם הבנתי נכון את ד"ר קרניאל, הוא מציג גישה אוהדת לזכינים ואומר למעשה שאם הזכיין יוזם, לוקח סיכון, משקיע ומשלם משכורות לכותבים וליוצרים, הרי שלגיטימי שזכויות היוצרים תהיינה שלו, שכן, כפי שהוא מסביר, מטרתו של חוק זכויות היוצרים הוא לעודד יצירה. ואיך זה נעשה? - על ידי הבטחת תמורה ליוזם היצירה (באמצעות הבטחת הזכויות), מה שיגרום לו להמשיך ולהשקיע ביצירה מקורית.
עד כמה הכל נשמע יפה וטוב. הזכיינים באמת לוקחים סיכון כאשר הם מממנים פיילוט וישנם לא מעט פיילוטים שהושקע בהם כסף רב וכשלו על המסך. הזכיין ספג את כל ההפסד, שכן כולם עבדו בשכר מלא ולכן טבעי שאם היה מצליח, זכותו המלאה לקטוף את כל הפירות באמצעות בעלות על הזכויות.
המקרה של סרטי תעודה
אבל מה עושים במקרה של סרט תעודה? האם גם אותו אפשר להגדיר כ"הזמנה של יצירה?" אם כן, אז טבעי שהזכויות הן של הערוץ. אבל כולנו יודעים שב - 99% מהמקרים הערוץ אינו מזמין יצירה בפועל, אלא מזמין אותנו להציע הצעות ואנחנו, יוצרי התעודה, באים אליו, מציעים לו הצעה ומבקשים ממנו "תזמין מאיתנו" ואז הוא מואיל בטובו להזמין יצירה. לפי ההגיון הזה, עד כמה שהבנתי, הערוץ זכאי לדרוש בעלות על זכויות היוצרים, שכן פורמלית, הוא המזמין, לוקח הסיכון ולכן גם בעל הזכויות.
החוק וגם ד"ר קרניאל אינם מתייחסים לעובדה שעל מנת שהערוץ יואיל בטובו להזמין מאיתנו, אנחנו צריכים, כתנאי סף להגשה, לנסח תסריט מלא, לערוך תחקיר מקיף והרבה פעמים גם לצלם ולערוך חלקים גדולים מהסרט. במלים אחרות, אנחנו היוצרים לקחנו סיכון!
למעשה, אני לא בטוח שקרניאל מודע למורכבות הקיימת כיום, שכן הוא מתייחס לשני מקרים דיכוטומיים:
- הערוץ מסתכן, יוזם ומשקיע עד שלב הפרויקט המוגמר.
- המפיק/ה (יוצר/ת) מסתכן, יוזם ומשקיע עד שלב הפריקט המוגמר.
ולה הכוונה במציאות מורכבת?
המציאות כיום עבור סרטי תעודה היא שהערוץ והיוצר נפגשים באמצע הדרך: המפיק משקיע ויוזם, אבל לא מביא את היצירה לשלב מוגמר והערוץ משקיע את היצירה ומסתכן בעצם זה שהוא משקיע ביצירה זו ולא ביצירה אחרת?
אז של מי זכויות היוצרים?
אצל קרניאל לא מצאתי את התשובה הזאת, מאחר שרוח המאמר התייחסה יותר לתכניות מסחריות (הוא מביא כדוגמה את "ארץ נהדרת"). פורמלית, אני לא יודע אם ערוץ מוגדר כ"מזמין" אם חתם איתי על הצעה לסרט עליה עבדתי בעצמי שנה שלמה וכתוצאה מכך גם בעל הזכויות.
הפתרון המעשי המוצע
בזמן האחרון אנחנו מוצאים יותר ויותר פעילות אינטרנטית אצל הערוצים וכתוצאה מכך גם דרישה טבעית לזכויות על שידור ומכירת תוכן באמצעות האינטרנט. זה המקום בו אני חושב שישנה הזדמנות לעצור את המצב הקיים ולנצל את הנסיבות, המהפכניות יחסית, על מנת לכתוב כללי משחק חדשים. שוב, המחוקק אינו עוזר לנו ועלינו להתאחד, למשל על ידי הכרזה שאיש אינו חותם על חוזה מול ערוץ עד שלא יוסדר שינוי ברמה קולקטיבית, אבל אם מנקנקים אותנו בנושא השידור, לפחות נעמוד על שלנו בנושא האינטרנט.
ולמי שהמלחמה הזאת נראית לו שולית, כי ממילא באינטרנט לא עושים כסף, מוזמן להתעורר לפני שיגלה שהאינטרנט הוא ההווה ולא העתיד.
כתובת טראקבק לתגובה זו
הירשם לקבלת עדכוני רסס לתגובה זו
הראה/הסתר תגובות
הראה/הסתר טופס תגובה
