הדרך להפיכתי למפיק היתה פתלתלה: התחלתי את חיי המקצועיים כעורך. לא התכוונתי להיות כזה ולא האמנתי שאוכל להסתגר בחדר חשוך כל כך הרבה שעות כל יום.
אלא שבדיוק חזרתי מלימודי קולנוע בחו"ל והרגשתי שחסר לי ידע טכני בעריכה.
נרשמתי ללימודים במה שהפך לימים לג'אמפ קאט והייתי לבוגר הקורס הראשון בישראל לעריכה ממוחשבת בתוכנת AVID. 
מאחר שאני חולה על מחשבים ומאחר שהייתי בין היחידים בקורס שהבינו איך יוצרים Trim חד צדדי על שמונה ערוצים וכן מהו Auxilary Timecode ואיך עושים בו מניפולציות כדי לאפשר עריכה עם ארבע מצלמות, הוזמנתי לשמש כמתרגל-מדריך כבר בקורס הבא. 
כך נולדה השמועה המוטעית על פיה אני עורך וותיק ולכן הפרויקט הראשון שקבלתי היה עריכת דרמה לטלוויזיה עם במאי וותיק (דו וולמן). בדרך כלל אנשים מגיעים לתפקיד כזה אחרי כמה שנים, אבל המזל שיחק לי בגלל אותו רושם מוטעה.
סיבה נוספת לכך שנשכרתי לביצוע העבודה היתה שהייתי זול לאללה והסכמתי לערוך בלילה, כאשר הצילומים נערכו ביום. כך קרה, שהעריכה הסתימה יום אחרי סוף צילומים. אין כאלה דברים.
בנוסף, מאוד אהבתי עריכת סאונד אז ערכתי גם את פס הקול. מגבלות החומרה של 1995 לא אפשרו לשמוע יותר משני ערוצים בו זמנית, אז הייתי מבצע מיקס זמני (mixdown), מקשיב לתוצאה, מתקן, מבצע שוב מיקס זמני וחוזר חלילה. התוצאה היתה שנגשתי למפיק והודעתי לו שאין צורך ללכת לאולפן סאונד כי כבר סיימתי הכל.
המפיק לא האמין שמזלו הטוב שפר עליו כל כך. שלח אותי עם הסרט בכל זאת לאולפן סאונד והעורכת הסכימה איתי: יצאנו משם אחרי שעה עם מסטר לשידור.

הבעיה היתה שהכלב עיכב לי את התשלום, שגם ככה היה נמוך מאוד, לעוד ארבעה חודשים וגם אז נתן לי צ'ק דחוי להשד יודע מתי.
נשבעתי אז להפוך למפיק בהקדם האפשרי או לפחות להיות שותף להפקה של סרטים שאני מעורב בהם.
בנוסף, הבטחתי לעצמי לעולם לא לנהוג כך באנשים שאני שוכר ולדאוג לכך שהם יקבלו את הכסף לפניי.
עד היום עמדתי בכך.

ב - 1997 התאבדתי כלכלית ורכשתי עם שותף מערכת עריכה ומכשיר וידאו מקצועי (Betacam). הקמנו אולפן עריכה בלב תל אביב. הסיכון היה אדיר, אבל השתלם. כעבור שנה הפקנו את הסרט הראשון במסגרת הפקות הרשות השניה ובין השנים 2001-2004 הפקנו גם שלושה סרטים לערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק הבינלאומי.

אחר כך ובמקביל באו הפקות לערוץ 8, יס-דוקו, ערוץ 1 וזכייני ערוץ 2 השונים, כולל מעניק זכיה מקרנות.
כיום אני שם דגש רב יותר על הפקות ניו מדיה (סרטים אינטרקטיביים) ופעיל פחות בהגשת הצעות לסרטים מסורתיים, אולם הניסיון רב השנים עוד קיים, גם בעריכה ובאופן קבוע יש סרט אחד לפחות בו אני מעורב עד הפרט הקטן ביותר.