Articles tagged with: ניו מדיה

05ספטמבר

ראיון עם מנהלת קרן הניו מדיה של טרייבקה

ראיון עם מנהלת קרן הניו מדיה של טרייבקה

קרן הניו מדיה של מכון טרייבקה לקולנוע היא אחד הגופים היחידים שבאמת תומכים בכסף ממשי בהפקות קולנוע דוקומנטרי אינטרקטיבי. ניתן להגיש לה פרויקטים מכל העולם ולכן היא בפועל המקום הכי חשוב לאנשים שרוצים ליצור פרויקטים כאלה. בראש הקרן עומדת אינגריד קופ והיא התראיינה לאנשי ארגון Power to the Pixel, משם מובא הסיכום והתקציר של אותו ראיון:


כמה

קרן טרייבקה לניו מדיה תומכת ב - 4-8 פרויקטים בשנה, בסכומים הנעים בין 50,000-100,000 דולר.

מה

אין פורמט אחד והגדרות מדויקות כמו בטלוויזיה, שם האורך (קצר, טלוויזיוני, פיצ'ר) הוא מדד מכריע.
בנוסף, הביטויים אינטרקטיביות וחוסר לינאריות מזמינים טווח נרחב ולכן הגמישות.

מי

כל אחד, מכל העולם, בלי תלות ברמת נסיונו. נחמד. ימות המשיח.
התנאי הוא שהפרויקט יהיה כמובן אינטרקטיבי, בעל אופי תיעודי ובעל מסר חברתי.

מתי

החל מספטמבר ועד תחילת נובמבר, מועד הגשה עבור השנה הבאה אחריה.
את הראיון המלא אפשר לקרוא כאן.

Posted in ניו מדיה

07ספטמבר

Second Screen, הטריק שמחזיק את הטלוויזיה

למרות שאני מייחל לדעיכתה, הטלוויזיה ממציאה את עצמה מחדש. למשל בדרך זו

Second Screen, הטריק שמחזיק את הטלוויזיה

Second Screen הוא כינוי לצפיה בטלוויזיה במקביל לשיטוט באפליקציה הקשורה לתוכן הטלוויזיוני.
למשל: אתם צופים בסרט בעודכם מחזיקים באפליקציה. האפליקציה מסונכרת למה שאתם צופים בו מסחינת התזמון, מציגה לפניכם סקר בו אתם נשאלים על דעתכם על הסצנה שזה עתה אירעה או האם אתם אוהבים או שונאים דמות כזו או אחרת. היא גם מבצעת חידון טריוויה בנוגע לסדרה, שהתשובות אליו נמצאות בפרק שאתם צופים בו.


בואו נעצור רגע

אני יכול לנחש את התגובה שלכם. אני נתקל בה בכל הרצאה על הנושא: נחרת בוז ועיקום פרצוף.
"מבחינתי" אומר לי סטודנט חובש משקפיים היפסטריים עבי מסגרת, "קולנוע הוא מדיום בפני עצמו שאינו סובל הפרעה כלשהי. אני צופה בסרטים קולנוע רק בבית הקולנוע, מכבה את הטלפון ומתמכר לחושך שבאולם, הסאונד מהרמקולים הסובבים אותי  והמסך הגדול."

חבריו וחברותיו של הדובר תמיד מהנהנים בהסכמה. הענין הוא שהם מהנהנים בעודם נועצים עיניים בטלפון הנייד. גם הדובר חוזר לטלפון שלו שניה אחרי שכבר להתיז את משנתו.

"אבל אתם כבר שם" אני אומר להם, מופתע מחוסר המודעות שלהם. "תסתכלו על עצמכם עכשיו."
כן, תמיד אפשר לומר, ובמידה מסוימת של צדק, שההרצאה שלי משעממת וסרט טוב מענין ורק לכן הם נמצאים עכשיו עם העיניים בטלפון, שקועים במשחק או קריאת עיתון או פייסבוק.
אלא שרוב האנשים לא סבורים כך. הם לא סטודנטים לקולנוע ומייחסים לסרטים משקל פחות מיתי. מבחינתם, סרט הוא עוד גירוי בתוך ים הגירויים שמציפים אותם.

המספרים שמאחורי Second Screen

second-screen-stats

על פי מחקר של גוגל, נילסן, BskyB, ורייזון וגופי מחקר וחברות מסחריות רבות אחרות, 77% מהצופים בסרטים ותכניות צפו במסך נוסף, מתוכם 49% בטלפון חכם ו - 34% במחשב (יתרת 17% היו עסוקים בדברים אחרים, כמו קיפול כביסה וכו'. אני יודע שהמספרים מבלבלים, אבל מדובר ב - 77% מסך הצופים והאחוזים המשניים מתייחסים ל - 77% כאל 100%. מה כתבתי כרגע??? לא חשוב, תסמכו עליי:)).

אז מה עושים

ישבו חכמי הטלוויזיה וחשבו, גירדו את פדחתם והקישו על הטאבלטים שלהם ובסוף הגיעו למסקנה: "אם אינך יכול לשבור אותו, הצטרף אליו!" הפתגם העתיק עובד שנית. "לפחות" אמרו חכמי הטלוויזיה, "נעסיק את הצופים הסוררים שלנו עם תוכן שאנחנו שולטים בו." כלומר, לא מאהבת מרדכי נעשה הדבר, אלא משנאת האלטרנטיבה ההמנית, כלומר שהצופים יברחו לטוויטר, להתקשקש שם על הסדרה. 

דוגמאות

לסדרת הזומבי The Walking Dead יש אפליקציה שנחשבת נהדרת ומעוצבת לתפארת, המשתפת סקרים וחידוני טריוויה בין צופים בזמן אמת.

vampire-diaries-second-screenלסדרה The Vampire Diaries יש אפליקציה, שמאפשרת לכם ללכוד תמונת מסך ואז להצמיד לה כתובית לטעמכם ולשתף אותה.

TeamCoco היא האפליקציה שמאחורי התכנית של קונאן אובריאן. היא כוללת מה שנקרא אקסטרות, כלומר קטעים שנחתכו בעריכה, מאחורי הקלעים ושטויות מסוג זה.

האחרונה לסקירתנו זו היא tvtag. זוהי כבר עליית מדרגה יחסית לאחרות, כן זו אינה אפליקציה המלווה תכנית טלוויזיה מסוימת, אלא אפליקציה כללית שכל ענינה הוא לרכז את הדיבור שנוצר סביב תכניות בהן צופים. אתם נכנסים לאפליקציה, מכניסים את התגית שמענינת אתכם (שם הסדרה או דמות מרכזתי בה) והאפליקציה מרכזת עבורכם בזמן אמת ובצורת פיד את כל מה שנאמר באותו רגע על ידי צופים אחרים. האמת היא שזה כמו לרוץ אחרי האשטאג בטוויטר וזה בערך מה שהיא עושה, רק ייעודי לטלוויזיה. אגב, הקשישים ואני ביניהם זוכרים שפעם (כלומר, לפני שנה וחצי, זה המון זמן באינטרנט) קראו לה GetGlue והיא היתה להיט תורן בזמנו. עד שנקנתה על ידי iTV, שגם שינו  את שמה וייעודה ועשו בנכס במרכזי שלה, מסד משתמשים גדול, שימוש לטובתם.

Posted in ניו מדיה

20מאי

מלחמתו הפאתטית של הממסד הקולנועי בסטרימינג

כניסת סרט של נטפליקס לפסטיבל קאן היא צלם בהיכל

מלחמתו הפאתטית של הממסד הקולנועי בסטרימינג

נטפליקס, שוב, הפיקה באומץ רב סרט נועז ומצליח. כדרכה, היא מהמרת נגד הכללים ומפיקה סרט שקשה להגדיר את הז׳אנר שלו.
הסרט, Okja, הגיע לתחרות בקאן, שם נתקל בזעם רב.

על מה המהומה?

נטפליקס לא שולחת, נכון להיום (2017), סרטים לבתי הקולנוע.
ואילו בקאן, חושבים שסרטים אמיתיים הם רק בבתי הקולנוע.
מסך קטן זה לחלשים או ממזרים חסרי כבוד, גם אם מדובר בקולנוע ביתי, קל וחומר אם מדובר במסך של טלפון, תצילינה אזניים.
פדרו אלמודובאר, ראש חבר השופטים, השתלח בטילדה סווינטון, על שהעזה לשחק בסרט של נטפליקס הבזויה וקבע מראש שאין סיכוי שהסרט יגרוף פרסים, לא משנה מה איכותו הקולנועית.
סווינטון מצידה, הודיעה שלא אכפת לה מפרסים, העיקר לחגוג את הקולנוע. גם אם לא התכוונה לזה, יש בזה אמירה מתחת לחגורה. 
אלמודובאר אמר לאחר מכן שהוא לא הובן כהלכה ושאין בדעתו להפלות לרעה את הסרט ושרק האיכות הקולנועית משחקת תפקיד בעיניו. כן, בטח.

הסיבה האמיתית

פסטיבל קאן מיהר להודיע שהחל מהשנה הבאה, רק סרטים שיוקרנו בתי קולנוע בצרפת בהקרנות מסחריות, יוכלו להשתתף בפסטיבל קאן.
מאחורי החרדה לכבודו של קולנוע כאמנות הראויה למסך גדול, יש אינטרס כלכלי:
בצרפת, חלק מההכנסות למכירת כרטיסים מוקדשות לעידוד היצירה המקורית.
ברגע שהסרט מוקרן רק למנויי נטפליקס, ממשלת צרפת והמרכז שלה לקולנוע, CNC, לא יכולים לשים ידם  על ההכנסות האלה.

ההיסטריה חוזרת

זוכרים את הימים שבהם רק יצירה שהיתה במוזיאון היתה זוכה לכבוד?
הימים שבהם רק ביקורת בעיתון או הצגה בתיאטרון רפרטוארי היתה נחשבת לבעלת משמעות?
אז בתי הקולנוע עדין נמצאים שם.
וגם פסטיבלי הסרטים, ביחסם אל עולם האון ליין. עד לפני זמן קצר יחסית, סרט חדש היה מחסל את סיכוייו להגיע לפסטיבל סרטים אם היה קיים במקביל גם באינטרנט.
עד שהפסטיבלים ראו שהם מפסידים סרטים מעולים, שפשוט החליטו להתעלם מאותם פסטיבלים ולהתחיל בסיבוב באתרי און ליין (בתשלום או לא).
ואז הפסטיבלים, בתהליך מבורך, החלו לשנות בשקט את התקנות שלהם או פשוט להצטרף לאינטרנט עם מיזמי און ליין משלהם.
אחרת לא היו שורדים, חד משמעית.

אמת, רבים מאנשי הקולנוע עדיין מסכימים עם אלמודובאר.
אז כדאי שהם יתעוררו: נטפליקס לא זקוקה לכם.
כרגע היא בעצם עושה טובה שהיא משתתפת בקאן.

ועוד משהו

אנשי הממסד הקלנועי מרבים לדבר על כך שנטפליקס וחברות אחרות, בעיקר אמאזון, מחריבות את הקולנוע. אז אני מציע לבדוק היטב דווקא את הסרט הזה, Okja, בהיותו חוצה ז׳אנרים.
הסיכוי שסרט כזה היה עובר לקטורה במקום אמנותי או מתקבל להפקה בעולם מסחרי, הוא פחות מאפס במציאות הממסדית הנוכחית.
אני כבר יכול לדמיין לקטורים ישראלים מקמטים את מצחם בניסיון לקטלג אותו. ומשהיו נכשלים, שכן הוא אינו עונה על אף אחת מההגדרת המקובלות והשמרניות, היו פוסלים אותו כבלתי בשל או נסיוני.
נקודה למחשבה.

Posted in הפצה דיגיטלית

21יולי

למה כריסטופר נולאן שונא את נטפליקס

במאי הקולנוע הנודע חושב שהסטרימינג הורס את הקולנוע

למה כריסטופר נולאן שונא את נטפליקס

נולאן, במאי האביר האפל ודנקירק, שופך זעמו על נטפליקס, בגלל שהיא מדלגת בשרשרת ההפצה על בתי הקולנוע.
לפני זמן מה כתבתי כאן על הניסיון לחסום את נטפליקס מלהתחרות בפסטיבל קאן בעתיד, על ידי הכנסה אד-הוק של תקנה חדשה, המחייבת סרט להיות מופץ קולנועית בצרפת. גם עמדתי על הסיבה הכלכלית ולגמרי לא אמנותית של התקנה הזו וטענתי שמדובר במלחמה אבודה וכי כדאי שבקאן ישנו את טעמם לפני שיהפכו לא רלוונטיים.

לא רלוונטים?


כן. מסיבה פשוטה: מבנה השוק משתנה. כיום גופי אינטרנט, כמו אמאזון ונטפליקס, כבר מפיקים סרטים וסדרות שזוכים בפרסים יוקרתיים. הם יודעים את המלאכה, הם לוקחים סיכונים והם גם שוברים את המוסכמות הקדושות, כמו למשל ההחלטה להפיק עונה שלמה של בית הקלפים ללא פיילוט.
אם יש חדשנות, חפשו אותה אצל גופים אלה.

נולאן הנרגן

בראיון ל - IndieWire נולאן אמר כי לדעתו נטפליקס פשוט עושים טעות. הם מפסידים מזה שהם לא נותנים לסרט לרוץ 90 יום כמקובל בבתי הקולנוע לפני שהוא מגיע לאון ליין. 
האמנם טעות?
יתכן כמובן כי נולאן צודק, אבל נטפליקס הוכיחו עד היום כי כל דבר ״לא הגיוני״ שהם עושים מוכיח את עצמו, בטווח הקצר או הארוך. אני מזכיר לקהל הנכבד היושב כאן באולם כי נטפליקס עברו לסטרימינג כבר ב - 2007.
2007 בנאדם! מי העז בכלל להעלות על דעתו בעידן הפרה-היסטורי ההוא לבסס עסק כלכלי מרוויח על סטרימינג????
יוטיוב אמנם שלטו אז ביד רמה, אבל האיכות הממוצעת שם היתה 240, איכות מפוקסלת שעושה כאב בעין,  ויוטיוב הפסידה מליונים כל שנה. אלמלא הכיסים העמוקים של אמא גוגל, יוטיוב כבר היתה אז נסגרת.
לנטפליקס לעומת זאת היתה באותה שנה רשת הפצה יעילה של DVD בדואר וכולם היו מרוצים.
ואז, בניגוד לכל הגיון, הם החליטו לעבור לסטרימינג. השאר הוא היסטוריה.
אז אפשר להניח שהם אינם צריכים לקבל יעוץ עסקי מנולאן.

עוד פעם שיטת החלונות?

כאשר נולאן מדבר על חלון 90 הימים, הוא מתכוון לשיטת חלונות ההפצה המפורסמת והמיושנת.
בדיוק כשם שבמשרדי ממשלה מסוימים במדינה מזרח תיכונית אחת עדיין יש פקידים שמתעקשים לקבל פניות רק בפקסימיליה. ההיצמדות המוכרת הזו למוכר ולישן, כי הוא נוסך ביטחון. 
קוראי הנאמנים יודעים שאני לא רק מקטר או מלגלג, אלא גם מוכיח את טענותיי, אז הרשו לי להפנות אתכם למאמר נרחב שכבר בטח קראתם, המפריך אחד לאחד את כל המיתוסים הקשורים לשיטת חלונות ההפצה.
לא זו אף זו, אני טוען, בעזרת הוכחות, ששיטת ההפצה הבו זמנית (בו זמנית לכל סוגי המדיה) דווקא עוזרת לקדם את הסרט.

טכנולוגיה

נולאן אף טוען באותו ראיון שהסרט שלו, דאנקירק, הוא דוגמה מצוינת לכך שסרטים צריכים לראות בבתי הקולנוע. אני רוצה שאנשים ירגישו שהם נמצאים בשדה הקרב, הוא אומר.
שזה נכון בעקרון, אבל עם שתי הסתיגויות:
הראשונה, שנולאן כנראה לא ניסה לחוות סרט במשקפי VR.
השניה, שסמסונג הוציאה לשוק מסכי LED ענקיים שנמצאים בהישג ידם של אנשים פרטיים ושהם כל כך איכותיים, שסביר להניח שיחליפו את מסכי ההקרנה בטווח כזה או אחר של זמן. אז אם יהיה לכן מסך כזה בסלון או שתלכו לראות סרט במתנ״ס, כנראה שבכל מקרה תחוו בקרוב חוויה קולנועית מבלי להיות שם (וכן, סאונד זה ענין אחר. על כך אין ויכוח). 

Posted in הפצה דיגיטלית