אודות

yoram-schafferShooting the shooterכיום אני  כיום אני עוסק בבינה מלאכותית, בעיקר מהכיוון של למידה חישובית והבנת שפה טבעית על ידי רובוט (מה שזה לא אומר).
עסקתי בקולנוע באופן אינטנסיבי מאז 1995 ועד 2016. למדתי את התחום בפריז ואחרי שובי לארץ התמחיתי בעריכה. עבדתי כעורך עצמאי וגם הקמתי אולפן עריכה בשם סינמה בתל אביב, שהיה קיים עשר שנים.

אחרי מספר שנים נכנסתי לתחום ההפקה והבימוי. בין השנים 2001-2004 הפקתי שלושה סרטים לנשיונל ג'יאוגרפיק הבינלאומי. פרט להם הפקתי, ערכתי וביימתי באזור 30 סרטי תעודה לערוצים ישראלים.

ב - 2002 הקמתי את אתר האינטרנט הראשון שלי ובהדרגה העברתי את מגוריי לאינטרנט. זה התחיל ממברשת שיניים והישארות ללילה על הספה בסלון והפך לקבלת אזרחות עד נישואים קתולים. ב - 2007 התחלתי לדבר בקול רם על החיבור בין קולנוע לאינטרנט ומאז אני מרצה על כך ללא לאות, כותב מאמרים ומטיף לחיבור בין השניים מעל כל במה שרק ניתנת לי. העתיד של הקולנוע נמצא בזה ואני חושב שתעשיית הקולנוע הישראלית ומועצת הקולנוע מטורפות בזה שהן מפנות עורף לכך. בממוצע, מחצית מההרצאות שלי מוקדשות למלחמה בהתנגדויות של השומעים לגבי ניו מדיה. השמרנות מפתיעה אותי במיוחד כשהיא באה מאנשים הצעירים ממני ב - 20-25 שנה.
בינתיים, הפער בינינו לבין מדינות העולם מתרחב ואנחנו נשארים מאחור, רק בשל הטענה הישראלית המתנשאת והנבובה על פיה הקולנוע היה וימשיך להיות אותו דבר בדיוק ולא ישתנה לעולם אפילו במילימטר. את מחאתי המנומקת על העוורון הזה תוכלו לקרוא על כך עוד במאמר באתר זה: לאן הולכים לימודי הקולנוע בישראל.

ב - 2008 כתבתי ספר עלילתי בשם ימי מילואים. הספר הוא למעשה דיון על מהות הישראליות, אבל המעטים שקראו אותו חשבו שמדובר בספר על צבא. טעיתם.

בין 2008-2012 נכנסתי לתחום הקמת אתרי אינטרנט. בניתי עשרות אתרים ליוצרים ישראלים וחברות הפקה. בניתי גם את האתרים (הקודמים) של קרן גשר לקולנוע והקרן החדשה לקולנוע וכן אתר שגרירות אתיופיה בישראל ואתר מכללת קיי.

ספרים - יורם שפרבמשך 10 שנים חברתי פעם בשנתיים מדריך הסוקר פסטיבלים וקרנות קולנוע ברחבי העולם בשם מדריך קופרו. כתובות, טלפונים ושאר פרטים טכניים היו החלק הקטן בו: החלק המשמעותי יותר היה אנליזה ומבט פנימי על אופיים של הפסטיבלים והקרנות, באופן שמאפשר ליוצרים ישראלים להיערך נכון יותר להגשה לאותם גופים.
מדריך קופרו החל ב - 2003 כחוברת צנומה שנכתבה בחפזון לפני עוד שירות מילואים בעזה (תמיד היה לי דחף לסיים דברים לפני מילואים, כי תמיד הייתי משוכנע שזהו, הפעם בטח איהרג) והלך ותפח עם השנים למימדי ספר של מאות עמודים. את המדריך מוציאה לאור עמותת קופרו והוא נתמך על ידי קרן רבינוביץ' ומשרד החוץ.

ב - 2012 הקמתי פלטפורמה להפצה דיגיטלית של סרטים. כמו כולם, גם אני התקשיתי להאמין שישנו קהל המוכן לשלם על סרטים עצמאים, אבל מתברר שבהחלט ישנם אנשים כאלה. מהר מאוד הבנתי שהמפתח להפצה כזו הוא היכולת לאתר את הקהל שלך ולהגיע אליו. נכון, אפשר לשבת כל היום על פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, אבל זה מטורף לעשות זאת עבור כל סרט וסרט לחוד. דרוש פתרון אלגוריתמי לבעיה. כך נולד Movie Discovery, מנוע המלצות מבוסס בינה מלאכותית, שמסייע למרצות ומרצים למצוא את הסרט או קטע הוידאו שיסייע להם להעיף את ההרצאה למעלה.
תקשיבו, זה עובד. אי אפשר לסמוך לנצח על מאגר הידע והזיכרון הפרטי שלכם או של החברים שלכם כאשר תחפשו סרט מתאים להרצאה או לאירוע. תנו לרובוט להוביל. את ההחלטה הסופית ממילא תקבלו לבד, אז למה לא להגדיל את מגוון ההמלצות?

יצרתי לא מעט סרטי תדמית. עבדתי הרבה עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. עבורם גם יצרתי סרט אינטרקטיבי בפלטפורמת אינטרלוד, שהיה ניסוי מענין ואני חושב שראשון מסוגו. זהו סרט תדמית עם נושא אקדמי (תוכן שיווקי). האתגר היה בהעברת הנושא המרוחק והמופשט בצורה קלה לעיכול ועם זאת מדויקת עובדתית.
סרטים אינטרקטיביים הם עולם חדש ומבטיח, עבור כל הז׳אנרים האודיו-ויזואליים. הם הרבה יותר משוכללים ומעודנים מספרי Choose Your Own Adventure שהיו נפוצים בשנות ה - 70 וה - 80 והוציאו שם רע לאינטרקטיביות. קראו עוד על תחום הסרטים האינטרקטיביים והתרומה שלהם למעורבות הקהל/לקוח כאן.

במשך שנים, יצרתי ויוצר סרטי הדרכה בנושא אמנויות לחימה ולחימה בטרור עם סם לוי, קונדור סקיוריטי.
בזכות הרבה שעות משותפות והיכרות עמוקה עם הלוחמים והמדריכים איתם הוא עובד, הגענו להישגים יפים בצילום ובימוי תרחישים בים, באוויר, ביבשה, במכוניות דוהרות ותחת אש חיה. חלק מהצילומים נעשו מול קני אקדחים יורים, תוך הפרה בוטה של כל כללי הבטיחות. כאשר האיש שמשריק כדורים מימין ומשמאל לאוזן שלך הוא מדריך ירי בארגון שאסור להגיד את שמו (לא וולדמורט), האווירה היא די רגועה. 

פרט לזה, למדתי מדעים קוגניטיביים, סוציולוגיה ומדע המדינה. אין לי אף תואר, למדתי לרוחב. אני אוטו-דידאקט מושבע, אוהב טכנולוגיה וגרפומן.

הסרט האחרון שלי עסק בזוגות דתיים חילונים: עד שאלוהים יפריד בינינו. דברו איתי אם תרצו לראות אותו.

בזמן האחרון אני כותב יותר ויותר על בינה מלאכותית ועל הפלא הזה שנקרא שפה אנושית והדרך בה רובוטים מנסים לפענח אותה (ולמה כל כך קשה ללמד אותם לעשות זאת נכון).