בישראל יש מימון ציבורי לא רע בכלל לקולנוע.
נכון, זו לא הרמה של קנדה או צרפת, אבל הי - אנחנו מדינה קטנה יותר.
נכון, זו לא הרמה של התמיכה בדנמרק, אבל דנמרק היא מקרה קיצון.
יחסית לארה"ב ויפן, אנחנו במצב מעולה.
יחסית לרוב ארצות אירופה, התמיכה הציבורית בקולנוע בישראל היא במקום טוב באמצע. אמת, אין לי נתונים מדויקים וזה גם די קשה למדוד: זה לא רק אחוז מתקציב המדינה, אלא קצת יותר מורכב, כי השאלה היא איך מתייחסים לקו-פרודוקציות, לתמיכה במוסדות קולנוע ואיגודים וכן הלאה. קשה מאוד לבודד תמיכה בהפקה נטו. למרות הקושי במדידה, אני מבסס זאת על ידע כללי רב שנים.
אז על מה הבכי
פשוט מאוד: תמיד נדמה ליוצרים שאפשר וצריך יותר.
שנית, עדיין קשה לחיות מקולנוע, למרות התמיכה. אני יכול להעיד על כך.
אז מה. מי אמר שצריך לממן אנשים שכמותי.
חשבו על כך רגע: כמה מימון ציבורי יש ללהקות רוק?- אפס (אם מנכים מזה את הסובסידיות לחוגים לגיטרה במתנ"סים:))
אז האם אין יצירת רוק בשל כך?
זו שאלה רטורית. ישראל מפוצצת בלהקות. אני יודע, יש טיעונים לכאן ולכאן, כמו למשל שקולנוע דורש יותר תקציב. מכיר אותם.
חכו, נגיע לזה.